כרגיל, רבים עוסקים במעלליו של הידוע כראש ממשלת ישראל, אבל כמה אפשר לדוש בתחמונים, בקטנוניות, בציניות, באופורטוניזם, ומה לא של אדם אחד שלא מבין כנראה מה רע במעשיו, או שמבין מה רע אבל בתמימות מעושה בעזרתם הלא אדיבה של צוות בכיר של עורכי דין ואנשי יחסי ציבור מנסה להציל את מעמדו הציבורי. יאללה לך הביתה ושחרר אותנו מנוכחותך המעיקה.
הנה גם אני נפלתי בפח וכתבתי משהו בנושא. בסוף השבוע במקום לקרוא כל אות ופסיק בסאגה הבלתי נגמרת שלמעלה קראתי כמה פרקים מספר* (בהפניה חלק מהפרק הראשון של הספר) שלדעתי חשוב לעיין בו כיון שהוא מציג תזה, ידועה, שעל פיה גלובליזציה וסחר חופשי הם פריבילגיה של מדינות עשירות אשר הפכו לעשירות בדיוק כיון שלא נהגו על פי העקרונות אותם הן מנסות להכתיב למדיניות העניות של היום. הן בריטניה והן ארה”ב המתהדרות באמונתן בשוק החופשי, בסחר חופשי ובקיצור במודל הניאו-ליבראלי עשו בדיוק ההיפך כאשר הן נזקקו לפתח את הבסיס הכלכלי שלהן. אבל צביעות כידוע גם היא שמורה רק לעשירים.
ההיסטוריה של ההתפתחות הכלכלית בעולם, במקרים רבים, מציגה תמונה שאינה נכונה עובדתית, הרוב הגדול של המדינות העשירות התחילו לפרוח ולצמוח לא כיון שאימצו את המודל הגלובאלי אלא כיון שאימצו את המודל ההפוך, שנחשב היום לכפירה בעיקר, שבו המדינה מגינה על התעשייה באמצעות מכסים גבוהים, מעודדת ייצור באמצעות וסובסידיות שונות ומשונות, ומוכנות אף להפסיד עד להתבגרותה של אותה תעשייה. אחת הדוגמאות שהכותב מביא היא של רכב שיוצא לארה”ב ונחשב לכל כך גרוע עד שאף אחד לא רצה לרכוש אותו. על פי תפיסת העולם הנוכחית לא היה טעם לייצר רכב כל כך גרוע בשעה שיש כלי רכב טובים יותר המיוצרים במדינות אחרות, אלא שבאותו זמן ובאותה מדינה החליטו להמשיך בייצור. לא תתפלאו לשמוע שזוהי היום יצרנית כל הרכב הגדולה בעולם, טויוטה. באותו פרק המחבר מציג במערומיה את תפיסתו של האורקל מהניו יורק טיימס תום פרידמן, אבל זה כבר קטן עלינו.
התיזה הזו ידועה זה מכבר אבל בספר הזה הכתיבה היא פשוטה מצד אחד אבל מעמיקה ועשירה בנתונים המאששים את הטענה מצד שני.
בפרק הראשון של הספר מציע הכותב מספר הנחות ההפוכות לחלוטין להנחות המודל הנאו-ליבראלי.
– סחר חופשי מקטין את חופש הבחירה של מדינות עניות.
– איסור כניסה של חברות זרות יכול להיות טוב למדינה בטווח הארוך.
– להשקיע בחברה שתפסיד לאורך 17 שנים יכולה להיות הצעה מצוינת.
– כמה מהחברות הטובות בעולם הן בבעלות וניהול מדינה.
– “השאלה” של רעיונות מזרים פרודוקטיביים יותר היא מחויבת המציאות לפיתוח כלכלי.
– אינפלציה נמוכה ומדיניות ממשלתית מרסנת יכולה לפגוע בפיתוח כלכלי.
– שחיתות קיימת בגלל שיש יותר מידי שווקים לא פחות מידי.
– שוק חופשי ודמוקרטיה הם לא שותפים טבעיים.
– מדינות הן עניות לא כיון שהאנשים בהם עצלנים, אלא שהאנשים בהם “עצלנים” כיון שהם עניים.
* Ha-Joon Chang, 2008, Bad Samaritans: The Myth of Free Trade and the Secret History of Capitalism, Bloomsbury.