מיליונרים ועובדי בתי המלון

לפעמים שתי ידיעות באותו יום בעיתון אחד מצביעות על הכשל העמוק של השיטה הכלכלית בעולם. בלי להתייחס הפעם לעוני המרוד של מיליארדי בני אדם בעולם החיים מדולר או שני דולר ליום.  

ידיעה אחת עוסקת בשכרם של עובדי בתי המלון: “50% מעובדי המלונות משתכרים שכר מינימום – כ-4,000 שקל בחודש; כ-20% משתכרים כ-5,500 שקל, כ-15% משתכרים 7,000 שקל, ואילו 15% משתכרים בין 30-15 אלף שקל – כך אמר אלי גונן, סגן נשיא התאחדות המלונות בישראל, המכהן גם כמנכ”ל מלונות שרתון ישראל, לקראת פורום קיסריה”. 85% מעובדי בתי המלון אינם מגיעים אפילו לשכר הממוצע במשק, וזוהי התעשייה הצומחת בעקבות העלייה בתיירות. לפי הדיווח הזה אין אנשים שמשתכרים בין 7000 ל-15000 שקל, מה שנראה מוזר, אולי לא כל כך מוזר, כך יוצרים שני מעמדות בעלי שכר נמוך רבים מאוד ובעלי שכר גבוה המאכלסים את שני העשירונים 9 ו-10.

לעומת עובדי בתי המלון שרובם צריכים להסתפק בשכר נמוך, נמצא שמספר הישראלים שהונם הנזיל גבוה ממיליון דולר גדל בקצב שלא מבייש את קצב צמיחת עוני בארץ, לא יכול להיות שזה קשור. “מספר המולטי-מיליונרים בישראל גדל ב-2005 ב-20% לעומת 2004 ומספרם הגיע ל-84. מולטימיליונר מוגדר בדו”ח כמי שהונו הנזיל עולה על 30 מיליון דולר. מספר המולטי-מיליונרים בעולם גדל ב-2005 ב-10.2% ל-85.4 אלף. ההון הנזיל של המיליונרים והמולטי-מיליונרים הישראלים מסתכם ב-30 מיליארד דולר – עלייה של 25% לעומת הונם הנזיל ב-2004, שהסתכם ב-24 מיליארד דולר”. כפי שעומק העוני מתגבר כך עומק העושר, בעוד שמספר העשירים גדל ב-20% הונם גדל ב-25%.

עובד מלון בשכר של 4000 שקל צריך לעבוד 93 שנה בלי לאכול בלי לשתות, רק לחסוך. 93 שנים זה לא כל כך הרבה זמן כמו שזה נראה בעיקר אם יתחילו האנשים לעבוד מגיל 0, הבטלנים הקטנים האלה כבר נמאסו. כמו כן כיון שתוחלת החיים עולה והיכולת של משתכריי השכר הנמוך להסתפק במועט גם היא מן המפורסמות, אז תוך מאה עד מאתיים שנה כולם יהיו מיליונרים ובא לעולם גואל.