לפני מספר שבועות יצא לאור “זמן יהודי חדש – מבט אנצקלופדי על תרבות יהודית בעידן חילוני” הכולל חמישה כרכים. המיזם מומן מקרן פוזן, פליקס פוזן הוא איל הון יהודי בריטי המממן מיזמים המקדמים יהדות חילונית, ובסיוע גופים רבים אחרים: כתר, למדא, מכון שפינוזה, קרן קשת, מנהל התרבות במשרד המדע התרבות והספורט, מועצת הפיס לתרבות ואמונת וקרן יהושע רבינוביץ` לאמנויות.
יהודה שנהב כתב במוסף “ספרים” של “הארץ” שני מאמרי ביקורת חריפים על “זמן יהודי חדש”. בתגובה למאמרים אלו התפרסמו ב”ספרים”, באופן חריג ובלתי מקובל בשדה הביקורת של מדורי הספרות בעיתונים, שני מאמרי תגובה ארוכים של שניים מעורכי האנציקלופדיה. לפני שבועיים התפרסם מאמרו של ירמיהו יובל “מי מפחד מחילון התרבות?” והשבוע התפרסם מכתב תגובה במדור המכתבים, שכנראה שובר את שיא גינס במדור המכתבים למערכת, של מנחם ברינקר. אורכם של שני מאמרי התגובה הללו הוא בערך כאורך מאמרי הביקורת של שנהב.
לצד תגובתו של מנחם ברינקר התפרסם במדור המכתבים, מכתב מחאה קצר וחריף של חנן חבר, אחד מעורכי “זמן יהודי חדש”, שבו הוא מביע “שאט-נפש מהדיבור הגזעני שפותח את מאמרו של פרופ` יובל. מזמן לא נראו בדפוס אמירות חמורות כל כך כמו התגובה על מאמריו של יהודה שנהב, אמירות המטילות צל כבד על “תמונת העולם” של כותבן ועל הכוח המוסרי שהוא נוטל לעצמו”.
יוזמי המיזם “זמן יהודי חדש”, שזוכים בצדק לחשיפה רבה בתקשורת, ואף העניקו לראש הממשלה בפגישה מיוחדת שהוא קיים עימם את חמשת הכרכים, לא הסתפקו בבמה הנדיבה וההזדמנות הבלתי מקובלת ויוצאת הדופן שסיפקה להם אכסניית מוסף “ספרים” להגיב למאמרי הביקורת של שנהב, הם החליטו להרחיב את החזית ובממון הרב העומד לרשותם הם רכשו, באותו גיליון שבו התפרסמה תגובתו הארוכה של מנחם ברינקר, עמוד שלם לפרסום מודעה להמשך המאבק במאמרי הביקורת.
בראש המודעה כותרת גדולה באדום שואלת “מעוניין/ת לקבוע עמדה בכוחות עצמך?” ובהמשך “מפעל פורץ דרך יחיד במינו, שעורר הדים רבים ואף פולמוס ציבורי. הרבה נאמר ונכתב עליו, גם במוסף זה, ולא מעט יצרים, טעויות ומצגי שווא ליוו את הויכוח. הדרך הטובה ביותר לקבוע עמדה לגביו – וללמוד על הנושאים שהוא עוסק בהם – היא בקריאה ישירה של הטקסטים, בלי תלות במתווכים בעלי עניין כזה או אחר”. המודעה גם מפנה את הציבור לקרוא “את הנוסח הלא מקוצר של מאמרו של ירמיהו יובל (בתגובה למאמריו של יהודה שנהב)” באתר מכון שפינוזה.
כמו כן כוללת המודעה “מיקבץ ראשון של תגובות על “זמן יהודי חדש”“ – מקבץ ציטוטים של חוקרים שונים המשבחים את המיזם, חלקם אף משווים את “זמן יהודי חדש” ל”אנציקלופדיה הגדולה” שחוברה בצרפת באמצע המאה השמונה עשרה, אנצקלופדיה אותה ערך דידרו ועל כותביה נמנו, בין היתר, וולטיר ורוסו.
במודעה מודיעים אנשי הפרויקט לקוראים שזו רק תחילת המאבק בביקורת וכי “עשרות המלצות של חוקרים, יוצרים ואנשי ציבור, יובאו בפרסומים הבאים”. כלומר, כסף רב נוסף עומד להישפך בקרוב.
הם, ואיל ההון היהודי הבריטי, לא מתכוונים לעמוד מנגד כאשר מישהו מעז לבקר את הפרויקט החילוני, התרבותי, ההגותי, האוניברסלי, הביקורתי, ההומניסטי, הסובלני והפלורליסטי הזה.
לביקורתו של אסף ענברי על “זמן יהודי חדש” שהופיעה ב”מעריב”, לחצו כאן (תודה לעמית על ההפנייה), ולתגובתו של ירמיהו יובל לביקורת זו לחצו כאן.