מי צריך יחסי ציבור כשיש את "הארץ"

בנימין נתניהו לא צריך דובר ולא אנשי יחסי ציבור, יש לו את עיתון “הארץ”. מאז כניסתו לתפקיד הפך שר האוצר ליקיר העיתון – מאמרי מערכת מחזקים את דרכו ומתפעלים מאומץ ליבו, ועורכים וכתבים כלכליים בכירים נופלים לרגליו.

מי שפתח את גיליון יום שישי האחרון של העיתון יכול היה לטעות ולחשוב שחלק מערימת הנייר שהגיעה לביתו נשלחה אליו על ידי אביב בושינסקי. העיתון פתח את עמודו הראשון בראיון חגיגי לראש השנה של העורך הכלכלי הבכיר נחמיה שטרסלר עם שר האוצר. כותרת מרכזית ועיקרי הראיון הובאו בעמוד הראשון, עמוד שש כולו הוקדש אף הוא לנתניהו, וכך גם הכותרת הראשית בעמוד הראשון של המוסף הכלכלי שחזרה בדיוק על אותם ציטוטים של השר. ולמי שבמקרה פיספס את שלושת העמודים הללו של דברי שר האוצר, בעמוד השני של המוסף הכלכלי נפרש הראיון המלא. אפילו הרב אלישיב אינו זוכה ליחס מחמיא כל כך ב”יתד נאמן”.

נחמיה שטרסלר, שבמוסף של אותו יום מקונן על “אי הפרגון” של הישראלים לבעלי ההון, הוא יותר מעריץ ממראיין. הראיון רך ואוהד. נחמיה נותן לנתניהו להשמיע את כל מה שהוא עצמו מטיף לו כבר שנים מעל דפי העיתון ונתניהו מספק את הסחורה – את הדמגוגיה הרגילה על המובטלים הטפילים שהתרגלו לקיצבאות, על היתרונות שבהורדת מיסים לבעלי ההון, על החוצפה של השובתים ועל הבירוקרטיה הריכוזית והמסואבת. ועל איך בסופו של דבר התוכנית הכלכלית תוביל ל”צדק חברתי לחלשים”.

אבל כרגיל אין ראיון עם נתניהו ללא שקרים, מה לעשות – הדחף חזק ממנו.

אומר נתניהו לנחמיה, אנחנו משלמים עבור החינוך של הילדים שלנו, ביחס לתוצר, יותר מכל מדינה אחרת.

שקר – על פי נתוני ה OECD ישראל מוציאה על חינוך פחות מהרבה מדינות מערביות במונחי תוצר לאומי בעיקר בחינוך הקדם יסודי והיסודי. חוץ מהשקר הקטן הזה, בתקציב החינוך התבצעו בשנתיים וחצי האחרונות 11 קיצוצים המגיעים למיליארד וחצי שקל. והעורך הכלכלי הבכיר שותק.

ממשיך נתניהו ומסביר לנחמיה על שכבות השומן שנאגרו לאורך השנים במשרד הבריאות. אף מילה על שחיקה של 6.5% בסל הבריאות בשנתיים האחרונות, קיצוץ של 1.3 מיליארד שקלים. והמראיין שותק. הקפיטליסט הפנדמנטליסט רוצה בריאות כמו באמריקה – מעל ארבעים ושלשה מיליון בני אדם בלי ביטוח בריאות, מערכת יקרה, בזבזנית וחולה. המפרק הלאומי חייב לשבור כל מה שמדיף ריח של אחריות ממלכתית או הדדיות.

כאשר אתה מעלה את שיעורי המס, שח השר למראיין, אז אתה גם מקטין את תקבולי המס. זה מה שקרה לנו בשנים האחרונות. כאן מתכוון השר לשקר הנפוץ, שפרנס טורים מופרכים לא מעטים של הכתב הכלכלי הבכיר האחר בעיתון – גיא רולניק – לפיו הורדת התקרה על דמי הביטוח הלאומי גרמה לכך שיחידים פתחו חברות והתחמקו מהמס. שקר שחשפה שלי יחימוביץ`. לדברי מנהלת אגף המחקר של המוסד לביטוח לאומי, לאה אחדות, גבה המוסד לביטוח הלאומי מיליארד ושש מאות מיליון שקלים נוספים בתקופת הורדת התקרה. עכשיו, עם החזרתה, ייהנה כל מי שמשתכר למעלה משלושים וחמישה אלף שקלים ומעלה מהטבות מס בגודל זה. הטבות למאיון העליון באדיבות הקיצוץ בקצבאות ילדים, נכות וזיקנה.

העורך הכלכלי והבכיר נשבה לחלוטין בקסמיו של השר ומינה את עצמו מספר ימים לאחר מכן לראש מטה המאבק של האוצר בעובדים. הבוקר קורא שטרסלר במאמר מערכת בעיתון לגיוס כללי “שהתעשיינים, הסוחרים והיבואנים יתארגנו לעצרות והפגנות נגד הנמלים”. מי צריך את שמשון דרעי ורוחמה אברהם כשיש את נחמיה.

הייתי יכול להמשיך ולחשוף שקרים נוספים של “אשף התקשורת” ושר האוצר אודות תשלומי ההעברה וכיסי שומן אחרים שהשר מדבר עליהם ב”ריאיון מטעם” החגיגי שזכה לו, אבל חשיפת שקרי נתניהו היא מלאכה סיזיפית מדכאת.

מעניין יותר לדעת כיצד הפך מי שנחשב בעיני מערכת העיתון ובכירי כותביה, עד לפני זמן לא רב, למנהיג פוליטי מסוכן שהתכוון להשתלט על מערכת אכיפת החוק בישראל באמצעות גורמים פליליים, ראש ממשלה כושל, בלתי אמין ולא אחראי, אדם בעל עמדות מדיניות קיצוניות המתנגד להקמת מדינה פלסטינית, מנהיג פוליטי בעל נטיות בלתי דמוקרטיות, ופופוליסט מתלהם, ליקיר “הארץ”? לא של כל עיתונאי “הארץ”, ודאי לא של כל העיתונאיות, חלק גדול מהן מקצועניות, הגונות ובעלות יושרה המצילות את כבודו של העיתון. אני מתכוון לעמדת העיתון הבאה לידי ביטוי במאמרי המערכת, לניתוחים של הפרשנים הכלכליים הבכירים, דוגמת שטרסלר, טל ורולניק, אלה האחראים להסביר לנו ההדיוטות את משמעות המדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה והאוצר.

תאצ`ריזם חברתי כלכלי – זה מה ששובה את ליבם של בכירי “הארץ”. הם מעריצים את הנחישות שבה הוא מפרק את מדינת הרווחה, את הגסות המתריסה שבה הוא יוצא נגד משריצי הילדים החרדים והערבים, את העמידה שלו מול האמהות החד הוריות, את הזלזול המלגלג שלו על “צדק חברתי”, את התמיכה האגרסיבית שלו בהטבות מס לבעלי ההון, את הברוטליות שהוא מפגין בעימותים מול ארגוני העובדים והחתירה שלו לצמצום זכויותיהם, בעיקר זכות השביתה.

התאצ`ריזם הוולגרי והפראי הזה מכפר על מגרעותיו האחרות. נכון הוא דמגוג, וכן, הוא משקר לעיתים קרובות, אבל ההבדל העיקרי הוא שבניגוד לעבר, הפעם הוא משקר לטובת הצד הנכון. כן, הוא עדיין מסית, אבל אז הוא הסית את העם נגדנו, לעומת זאת עכשיו לשמחתנו הוא מסית נגד העם לטובתנו.