• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מי צריך לנהל את הכלכלה?

איציק ספורטא

איזה גאון כלכלי יש לנו, הנה עוד תוכנית להורדת מס הפעם למסכנים האמיתיים במשק הישראלי אלה שמשתכרים מעל 8000 שקל לחודש. מי שמשתכר 20000 שקל לחודש יקבל 200 שקל לחודש, ומי ש-8000 שקל 80 שקל לחודש וזה כמובן יצמיח ויפריח את המשק הישראלי. כל אותם שבעים ומשהו אחוז שמשתכרים מתחת ל-8000 שקל להם נדאג בפעם אחרת. אתם יודעים כאשר תבוא צמיחה בסוף כולם ייהנו ממנה, כמו שקורה תמיד וכמו שקרה בחמש שנים האחרונות.

בעוד כאן ממשיכים לדון בתוכניות שביניהן לבין המצב הכלכלי הקשר הוא מקרי בלבד בארה”ב כבר הגיעו רבים למסקנה שיש לעשות שינוי מהותי בדרך בה מטפלים במשבר הכלכלי. לא רק הזרמת כסף  כדי לחלץ מוסדות פיננסיים, אלא גם שיפור מהותי במערכות הבריאות והחינוך. לא רק זאת יש המייעצים להלאים את המוסדות הפיננסיים (ולא רק) כדי שמחילוצם לא ייהנו בעלי המניות והמנהלים שלהם, אלא גם הציבור שכעת מחלץ אותם ממצבם. הדוגמאות שהפכו לשם דבר בדיון הזה הן נורבגיה ושבדיה שהלאימו בנקים במשבר שלהן בשנות התשעים, בעצם גם ישראל בשנות השמונים עשתה את אותו הדבר.

אומרים שהמשבר בישראל אינו דומה למשבר בארה”ב אלא שלי יש תחושה שלא מגלים לנו את כל האמת בנוגע למצבם של המוסדות הפיננסיים בישראל. האם בישראל אין חברות כמו AIG, למשל, שאמורה הייתה להיות חברת ביטוח ועד היום נהנתה מ-180 מיליארד דולר של כסף ציבורי. אולי כן ואולי לא. כאשר מדובר על סכום כסף שכזה כדי להציל חברה אחת אני חושב על מה אפשר היה לעשות בכסף הזה כדי להציל בני אדם ממש ולא רק חברה כלכלית כושלת אחת. ב-200 מיליארד דולר לשנה למשך דור היה אפשר לפתור את בעיית העוני בעולם אבל מהו עוני מרוד לעומת המהמרים הכבדים, בכסף של אחרים, בשוק ההון אותם אלה שלא רק הימרו אלה גם סיפרו עד כמה מה שהם עושים אינו הימור אלא הפחתת הסיכון של אותן השקעות ל-0. הם כנראה התכוונו שלאחר ההשקעה חסרת הסיכון הזאת יישאר בידי ציבור המשקיעים סכום עגול 0.

מעבר לדיונים כאלה או אחרים על מדיניות מאקרו כלכלית, צריך להעלות אלטרנטיבה לשיטה בה מתנהלת הכלכלה. היום מדברים על הזרמת כספים והסדרה וזהו, כאשר שיטת הניהול ודרך הניהול צריכה להיות מודרכת על ידי מנגנון השוק עם תיקונים. זה לא מספיק מה שצריך לעשות הוא לדון לעומק באופיו של המשבר ולהבין שכדי שלא ישלטו בנו כלכלנים יודעי כל וקבוצת המעודדים שלהם יש לחזק גורמים אזרחיים שאינם הממשלה וההון- החברה האזרחית. לא אותה חברה אזרחית של עמותות ובתי תמחוי אלא חברה אזרחית של כוח פוליטי שמעורב לא רק בהשפעה על המדינה אלא כח אזרחי שיש לו עוצמה משלו, כמו איגודים מקצועיים בשוק העבודה.

מה פתאום קפצתי לשוק העבודה, הרי מדברים על מדיניות כלכלית ומשבר פיננסי שהתגלגל למשבר ריאלי. אז הנה ההסבר. מהו הגורם שיכול לפקח באופן הישיר ביותר על קיום החוק והסכמי עבודה בשוק העבודה. השוק, נו באמת, המדינה, כן ממש עם שניים וחצי מפקחים, או אולי איגודים מקצועיים חופשיים דמוקרטיים. מה יותר פשוט מזה? איזה גורם דומה קיים בשוק ההון? תגידו הרשות לניירות ערך, המפקח על הבנקים, המפקח על שוק ההון ואולי עוד מפקח או שניים מצד המדינה. זה לא בדיוק הספיק. מה שצריך שמי שמחזיק בחלק ניכר מההון, ותתפלאו אלה אינם בעלי ההון אלא הציבור באמצעות חסכונותיו, בעיקר החסכונות ארוכי הטווח, הוא שיפקח ויכוון את אותן השקעות. במקום לתת את אמצעי היצור הזה לחברות השקעה, או מוסדות פיננסיים אחרים, יש לשלוט בו באמצעות גורמים אזרחיים, בדומה לאיגודים מקצועיים בשוק העבודה. כללי העבודה של אלו יהיו שונים מאשר של משקיעים אחרים ודרך זה יושפע לא רק שוק ההון אלא הדרך בה מתנהלת הכלכלה.

מספיק זמן השארנו את ניהול הכלכלה בידי אלו אשר אמורים להיות מומחים, או מספרי אגדות, תלוי את מי שואלים. הגיע העת שמוסדות דמוקרטיים לא ממשלתיים יהיו חלק חשוב ואולי עיקרי במערכת הכלכלית כמו במערכות אחרות.  

כנראה שיעניין אותך גם: