מעט על הרבה במשבר הכלכלי הנוכחי

אני לא יודע במה להתחיל, האם בעוד חזרה בתשובה הפעם של מייסד פורום הכלכלי העולמי, או בעוד חוכמה של עורכי וכתביו הכלכליים של ה”ארץ”, או בטרוף של החברות האמריקאיות הקורסות ועדיין חייבות ומשלמות בונוסים ללא גבול, או בעוד מאמרים של קרוגמן וסטיגליץ, או בדיווחים ההולכים ורבים על פיטורים בישראל בעקבות המשבר הכלכלי?

אתחיל מהסוף, בכתבה שפורסמה ב-YNET קראתי את הביטוי “טיוב עובדים” המושג הזה מזכיר לי מונחים משדה החקלאות שבו מטייבים את הקרקע. כאשר מדברים על טיוב עובדים אין הכוונה לשפר את יכולותיהם של העובדים אלא להיפטר מהם. הנה יש הזדמנות כולם מדברים על משבר אז למה לא לפטר עובדים ולהביא אחרים במקומם. אילו היה מדובר רק בפיטורי עובדים גרועים והבאת עובדים טובים היה אפשר לקבל את הרציונל גם אם לא את הביצוע שלו. אלא שמתברר שטיוב עובדים פירושו פיטורי עובדים ותיקים ושכירת עובדים חדשים בשכר עבודה נמוך יותר עד כדי 10-15%. במקום לדבר ברור מנסים להסתתר מאחורי המצב ושפה עמומה ומה לעשות שאינה יאה להתייחסות לבני אדם. יש לציין שיו”ר בנק לאומי ומנכ”ל צ`ק פוינט הצהירו שהם לא יפטרו עובדים בגלל המשבר.

מתברר שהחברות האמריקאיות הסמוכות על שולחן הציבור כעשיר בפתח עדיין חייבות לעובדיהן בעיקר למנהלים 40 מיליארד דולר של בונוסים. אני מציע להקים מלווה מיוחד כדי שהמנהלים הללו, חלילה, לא ירעבו ללחם. AIG החברה המפוארת כבר קיבלה 144 מיליארד דולר בתמיכה ממשלתית, ושם עדיין חוגגים, הנה דיווח על בדיחות הקרש של אחד יעקב פרנקל.  

יש עיתון אחד בארץ שבכירי הכתבים והעורכים שלו יטהרו כל שרץ שהוא תולדה של השוק החופשי, למשל מייסד ועורך ראשי של דהמרקר מגלה לנו שלא השוק קרס אלא גרינספן הוא שפעל שלא כהלכה. “אלן גרינספאן הודה שהשוק החופשי נכשל” ברור, זה השוק החופשי שנכשל. זה לא גרינספאן שנכשל. כך לפחות הוא ניסה למכור לחברי הקונגרס בשימוע ההיסטורי שנערך בסוף השבוע שעבר. היו הרבה כשלים בשוק החופשי האמריקאי בשנים האחרונות – אבל לחלק גדול מהם אחראי גרינספאן עצמו”. כמו הרבה אחרים השוק תמיד צודק רק אלה שפועלים בשמו אשמים בשל עיוותים מוסריים או כשלים אישיותיים.

בניגוד למומחי השוק של עיתון ה”ארץ” מייסד ויו”ר הפורום הכלכלי העולמי כן חושב שיש בעיה ושארגונים צריכים להיות אחראים חברתית במובן הרחב של המילה, לא רק רווחים.  “בטווח הקצר”, אומר שוואב, “חייבים לטפל במשבר הפיננסי אבל צריך להיזהר שלא לשכוח את הבעיות הגדולות האמיתיות של העולם: התחממות כדור הארץ, עוני, מחלות, בריאות. אם נשים אותן בצד, אם נתעלם מהאזהרות, הנושאים הללו יחזרו אלינו בעוצמה ובהרסנות כמו זו של המדבר הפיננסי הזה”. מה קורה לאנשים הללו מה הם נהיו כמו כל החברתיים זבי החוטם שטוענים שצמיחה וגלובליזציה אינן מילות הקסם שפותרות את כל בעיות העולם.

אם כבר מדברים על צמיחה כותב סטיגליץ : “צמיחה אינה רק הגדלת התוצר. היא צריכה להיות ברת קיימא: צמיחה שמבוססת על פגיעה בסביבה, צרכנות בלתי נשלטת המבוססת על חובות, ניצול של משאביי טבע המצויים במחסור, בלי השקעה חוזרת של הרווחים אינה ברת קיימא. צמיחה גם צריכה להיות מכלילה (inclusive): במינימום רוב האוכלוסיה צריכה ליהנות מההטבות. כלכלה של צד ההיצע אינה עובדת: הגדלת התוצר יכולה להיות כזאת שרוב האוכלוסיה נמצאת במצב גרוע יותר מאשר הייתה בעבר. הצמיחה בשנים האחרונות בארה”ב לא הייתה ברת קיימא ולא אינקלוסיבית.רוב האמריקאים נמצאים במצב גרוע יותר היום מאשר לפני שבע שנים”. אתם לא יכולים להגיד שלא שמעתם דברים דומים בשנים האחרונות מהחברתיים שלא מבינים כלום בכלכלה. בכלל כדאי לקרוא את המאמר כיון שהוא מתייחס גם לימין ולשמאל הכלכלי בארה”ב.