מקום מגורים ורמת שכר בישראל 2005
1. המעקב השנתי של מרכז אדוה מעלה, כי בשנת 2005, היישוב עם השכר הממוצע (לחודש עבודה בפועל), הגבוה ביותר בישראל, הן לגברים שכירים והן לנשים שכירות, היה סביון: 34,342 ₪ לגברים ו-11,630 ₪ לנשים. השכר הממוצע הנמוך ביותר לגברים שכירים נרשם במג`ד אל שמס: 4,560 ₪, ולנשים שכירות, בעילוט – 2,391 ₪.
2. בעוד שהשכר הממוצע (לחודש עבודה בפועל) של כלל השכירים בישראל היה 7,771 ₪,
- השכר הממוצע ביישובים המבוססים (יישובים המצויים באשכולות 10-8 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), עמד על 10,396 ₪ לשכיר/ה – בשליש יותר מהממוצע הארצי;
- השכר הממוצע בעיירות הפיתוח עמד על 6,296 ₪;
- השכר הממוצע ביישובים הערביים עמד על 5,119 ₪;
- השכר הממוצע בהתנחלויות (ללא עזה) דמה לממוצע הארצי ועמד על 7,638 ₪.
3. למרות הצמיחה ובדומה לשנים קודמות, השיעור הארצי של המשתכרים עד שכר מינימום היה גבוה ועמד על כשליש מכלל השכירים/ות במשק. עוד נמצא, כי בכל היישובים הערביים ובכל עיירות הפיתוח (למעט יקנעם) שיעור השכירים המשתכרים עד שכר מינימום היה גבוה מן הממוצע הארצי.
4. פערי השכר בין נשים לגברים נותרו גבוהים כפי שהיו בשנים קודמות. פערי השכר הגבוהים ביותר נרשמו ביישובים המבוססים – שכר הגברים היה פי 2 לערך משכר הנשים; פערי השכר הנמוכים ביותר נרשמו ביישובים הלא מבוססים (יישובים ערביים ועיירות פיתוח) – שכר הגברים, בממוצע, היה פי 1.5 לערך משכר הנשים.
המסמך: מקום מגורים ורמת שכר בישראל, 2005, נכתב על ידי אתי קונור-אטיאס וטטיאנה קולובוב ונמצא באתר האינטרנט של מרכז אדוה www.adva.org
המסמך מבוסס על נתוני השכר לפי יישוב של המוסד לביטוח לאומי. הנתונים שעובדו במסמך זה היו עבור שכירים/ות בלבד; הנתון המעודכן הוא לשנת 2005.