משה ורדי והגבלת חופש הביטוי (3)

אתמול כתבתי על מכתבה של “האגודה לזכויות האזרח” לעורך “ידיעות אחרונות” משה ורדי. מכתב מחאה על פיטוריו של העיתונאי מירון רפפורט והגבלת חופש הביטוי בעיתון. הבוקר מדווחת ענת באלינט ב”הארץ” על המכתב ותגובתו של ורדי למכתב האגודה.

ורדי כותב בתגובתו: ” “ידיעות אחרונות” מקפיד על ביטוי מתן לכל דעה במאמריו. לעומת זאת, אנו עומדים על כך שעמודי החדשות יהיו אובייקטייביים לחלוטין, עד כמה שבכוח אנוש לעשות זאת ללא כל סטייה לטובת צד כלשהו ימין או שמאל”.

תגובת ורדי מופרכת מכמה טעמים: 

1. למי שלא זוכר מירון רפפורט פוטר כיוון שהעניק למאמרו של מרדכי גילת, מאמר שעסק בביקורת מבקר המדינה את התערבות ראש הממשלה שרון בהחלטות המינהל, את הכותרת “שרון לא דובר אמת”. המשפט הזה היה כלול במאמרו של גילת. על פי ההגיון של ורדי הוא היה צריך לפטר את גילת שכתב את המשפט ולא את רפפורט שרק העתיק אותו לכותרת.

2. הוא לא היה צריך לפטר לא את רפפורט ולא את גילת כיוון שכל מה שהם עשו זה לצטט את דברי מבקר המדינה. מעשה העומד בסטנדרטים של “אובייקטיביות מוחלטת” אפילו של ורדי.

3. הרקע לפיטוריו של מירון רפפורט נעוץ בהיסטוריה ארוכה של חוסר שביעות רצון של ורדי מ”שמאלניותו” של רפפורט. רפפורט, דיווח בין היתר על עקירת עצים של ערבים על ידי מתנחלים ומכירתם בישראל. 

הכותרת “שרון לא דובר אמת”, היתה אמתלה אומללה להיפטר מרפפורט.

4. אי אפשר שלא לפרוץ בצחוק מהמשפט הבא של ורדי “אנו עומדים על כך שעמודי החדשות יהיו אובייקטיבים לחלוטין”. המשפט הזה נכתב על  ידי עורך שרכש את המוניטין שלו בעריכת עמודי חדשות צהובים שבהם  נמרחות כותרות ענק צעקניות, רגשניות וסנסציוניות.

בינתיים, לא נשמע עדיין קולה של “אגודת העיתונאים”, וגם לא האגודה הישראלית לתקשורת, וקיימות שמועות שב”ידיעות אחרונות” מסתתר גם ועד עובדים.