• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

"ניו דיל" נגד "ויסקונסין"

יהודית קנולר

שיעור האבטלה בישראל של היום הוא גבוה ביותר, מעל ל-10% מכוח העבודה האזרחי. מצב התעסוקה בישראל הוא אפוא בכי רע וכך גם מצבה של הקופה הציבורית. השניים תלויים זה בזה. ככל שיכה האוצר בכיס האזרחים, ככל שמשרדי הממשלה “יתייעלו”, ככל שמפעלים “יופרטו” ו”יובראו” המצב ילך ויחמיר. פחות ופחות אנשים יעבדו. פחות ישלמו מיסים ישירים. הצריכה תרד מה שגורר פחות תשלומי מיסים עקיפים. קופה ציבורית ריקה משמעותה גזירות נוספות וחוזר חלילה במעגל האכזרי של המיתון והייאוש הכלכלי.

תכנית ויסקונסין האמריקאית “מרווחה-לעבודה”, שמטרתה להשים נזקקי סעד במקומות עבודה, אומצה בישראל מבלי לבחון עובדה אלמנטארית האם יש מקומות עבודה..

לכן אין זה פלא שתוכנית ויסקונסין נוסח ישראל אינה ממריאה. אגב היא נכשלה גם בארה”ב שכן מרבית העובדים שנקלטו ב שנת 1996 בעבודה, עבדו במהלך שנת 2000 – בעת הבדיקה – בעבודות לא יציבות ובשכר לא הולם. רק 12% מכלל המשתתפים בתכנית נקלטו בעבודה בהיקף מלא של 35 שעות בשבוע. רק שליש שיפרו את הכנסותיהם לעומת קצבאות הסעד ביותר מחמישים דולר (אולם לאחר תשלום מיסים גם סכום זה מתקזז). נכון שהם נגרעו ממצבת מקבלי דמי הסעד והאבטלה אך אין לומר כי הם מתפרנסים וחיים בכבוד תהיה הגזמה פראית.

אולי כדאי לאמץ תוכנית אמריקאית אחרת קדומה יותר? הכוונה היא לניו-דיל האמריקאי, מדיניות שיצרה סינתזה  בין קפיטליזם צרוף לבין מדיניות תעסוקה סולידארית. קפיטליזם עם פנים אנושיות,  פרי רוחו של הנשיא פרנקלין דלנו רוזוולט.

מדיניות ה”ניו דיל” הופעלה לאחר המשבר הגדול  שהחל בשנת 1929 והגיע לשיאו בשנת 1933 עת היו בארה”ב 13 מיליון מובטלים.

המאפיינים של התכנית היו מניעת פגיעה בשכר, תמיכה במחירי התוצרת החקלאית (סיבסוד לחקלאים ולא ניצול עובדים זרים), עודפי תוצרת נרכשו על ידי המדינה. הוקמו מרכזי תעסוקה ל3- מיליון מובטלים צעירים, הונהגו (ולא צומצמו) תכניות ביטוח לאומי, ביטוח נגד אבטלה, פנסיה. והוכרה הזכות להתאגד. באזור טנסי מוכה אסונות הטבע הוקמו סכרים – בעבודות ציבוריות ובשליטה ציבורית (הפוך מהתהליכים המתרחשים כיום), הוקמה רשות לעבודות ציבוריות – כל זה תוך הגדלת הגירעון ובאמצעים של הדפסת כספים.

רוזוולט התערב ביחסי עובד-מעביד, התערב בחקלאות על ידי קביעת מכסות ואף השמדת תוצרת למניעת יצירת היצף, הנהיג שכר מינימום וגם פיקוח על יבוא. הוא אמר “עלינו לפחד רק מהפחד עצמו”. הדבר המרכזי שהנשיא רוזולט ייצר הוא תקווה. אמנם, התוצאות לא היו מרחיקות לכת ובכל זאת בשנת 1936 המשק החל להתאושש.

מה שגרם למימוש ה”חלום האמריקאי” של שנות החמישים, לא נעים להודות, זו מלחמת העולם השנייה שהחלה בשנת 1939- באירופה והיוותה גורם מרכזי לפיתוח ארצות הבריות בשנות הארבעים.

התברר כי מעורבות חברתית וכלכלית של הממשלה אינה מילה גסה. מסר מוסרי וחברתי נוסף חשוב היה שהכלכלה אינה ערך עליון, רווחת הפרט היא הערך העליון הניו דיל תרם את תרומתו הצנועה לחלוקה מחדש של העושר ולהקטנת האבטלה האיומה והבהיר לאזרחים כי הממשל אחראי לרווחתם. מעל לכל הוא העניק תקווה – שלא באה לידי ביטוי בחישובי הכלכלנים אבל היא מאיץ חשוב לצמיחה ורווחה.

עו”ד יהודית קנולר היא עורכת כתב העת לענייני עבודה “נטו+”

כנראה שיעניין אותך גם: