ניר ברקת: מחוסרות דיור אינן משפחות צעירות
פעיל חברתי. חבר ב”קשת הדמוקרטית המזרחית”, פעיל בקבוצת “המעברה” ובתנועת “יש גבול”
בחודש שעבר הלכנו לכנס של רשות הצעירים בעיריית ירושלים שהוקדש ל”משפחות צעירות”. מטרת הביקור בכנס היפה הייתה לשאול את ראש העיר כמה שאלות קשות לגבי משפחות אחרות – המשפחות של מחוסרי הדיור. שאלנו את ניר ברקת, ראש העיר הנכבד: למה לא נעמדת על רגליים אחוריות כדי למנוע את סגירת חברת פרזות? כידוע בחברת פרזות נאספו כ-130 מיליון ₪ מכספי מכירת הדירות הציבוריות שהיו ברשותה. ראש העיר, כפי שנמסר לנו מכמה חברי מועצת העיר, נכנע ללחצי האוצר והאיומים לשלול ממנו תקציבים שונים, ונתן יד לסגירת פרזות. הטענה היום של העירייה היא שמנסים להשתמש בחלק מכספי מכירת הדירות לקניית דירות ובחלק אחר למטרות חברתיות אחרות. הבעיה היא שהעירייה לא יודעת איך קונים ומנהלים דיור ציבורי. מי שנתן יד לפירוק “פרזות” נתן יד לגזלת כספי הדיור הציבורי. 130 המיליון עומדים ללא שימוש עד שיגיעו לקופת האוצר או לקופת העירייה לטובת כל דבר מלבד הדיור הציבורי.
על הרקע הזה עמדנו ושאלנו את ראש העיר את כל השאלות האלה. מה הוא עושה למען הדיור הציבורי. התשובה הייתה כצפוי (אנחנו כבר מכירים אותו), התעלמות מוחלטת מהשאלה, התנשאות ושחצנות בתשובה: “תלכו לשאול את מנכ”ל העירייה, אתם לא בקיאים בחומר”. מארגני הכנס הוסיפו מצדם: אתם לא במקום הנכון, ולא זו הדרך לשאול.
בהתחלה חשבתי שהם צודקים. ניסינו שוב לדבר עם ראש העיר בצד אחרי הנאום, אבל התשובות לא השתנו. אחר כך חשבתי: למה הייתה הכוונה ב”אתם לא במקום הנכון”. מדובר בכנס של “צעירים” המוקדש לנושא: “משפחות צעירות”. אחד מעיקרי החזון של ניר ברקת, ראש העיר, הוא להביא לירושלים צעירים רבים כדי לקדם את העיר. במסגרת החזון הזה פיתחו את פרויקט “המשפחות הצעירות”, פרויקט עתיר משאבים המיועד כפי שהיה נדמה מתוכן הכנס, למשפחות של המעמד הבינוני שיש להן איפה לגור. ברובן משפחות בעלות דירה. אם כך, אז למה לא היינו במקום. האם המשפחות של מחוסרי הדיור אינן “משפחות צעירות”. מסתבר שלא. כי המשפחות הצעירות מחוסרות הדיור הן “מחוסרי דיור” נקודה. מי שאין לו דירה וכמה ילדים נחמדים, הוא לא “משפחה צעירה”. מחוסרי הדיור הם לא משפחות ולא שום דבר. הם סתם “מחוסרי דיור”. ומחוסרי הדיור בקבוצתנו, “המעברה”, הן ברובן משפחות חד-הוריות שאין להן מספיק ילדים כדי להיכנס לרשימת הזכאים לדיור ציבורי. במחוסרי הדיור מטפלים באגף הרווחה. הם לא קהילה, מטפלים בהם ביחידים. הם חייבים לקבל “עזרה סוציאלית” כדי להיות זכאים לדיור. הם לא נכללים בפרויקטים הקהילתיים היפים שראינו בכנסים המיועדים “למשפחות האמיתיות”. הם לכל היותר יכנסו לרשימת “השקופים של אריה דרעי (רק? לקראת הבחירות). למחוסרי הדיור אין כוח ציבורי ומותר לגזול מהם את כבשת הרש – 130 המיליון שיכלו לספק להם דירה, בזמן שתקציבים “למשוך עסקים וצעירים לעיר” יש בשפע.


