• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

סיכון לעוני, 75% מהילדים הערבים

איציק ספורטא

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת דו”ח שנקרא “פני החברה בישראל, דו”ח מספר 1”. הבנתי שזה דו”ח חדש, הרי כתוב “מספר 1” כיון שאין דיווחים רשמיים רבים בנושא חשבתי שכדאי להפנות איליו. בינתיים יצאו שלוש הודעות לעיתונות כאשר הראשונה עסקה בחינוך, והשנייה והשלישית בנושאים סביב עוני ורווחה. אחד הדברים המעניינים בדו”ח הוא המימד ההשוואתי למדינות אירופה. כזכור, הגוף האחראי לדו”ח העוני הוא הביטוח הלאומי, ולדעתי בזמן הקרוב אמור לצאת דו”ח העוני החצי שנתי. מעניין וגם יש לי השערות למה הלשכה נכנסת לתחום, אבל לא אפרט זאת כאן.

ההודעה הראשונה עסקה בהוצאות לחינוך לא הפניתי אליה בגלל המשפט הבא: “ההוצאה לחינוך מהתוצר המקומי ה גולמי ( תמ”ג ) בישראל גבוה מזה שבכל המדינות החברות ב-OECD משמעות ה דבר הוא שישראל משקיעה בחינוך, חלק גדול יותר “מהעוגה” התקציבית הלאומית מכל מדינה מפותחת אחרת. אף ע ל פי כן, התלמיד הישראלי מקבל חלק קטן יותר ממשאבי החינוך בהשוואה לתלמיד ברוב מדינות ה-OECD וזאת משום שאוכלוסיית ישראל צעירה יותר”. זהו משפט נכון עובדתית אבל מטעה מהותית, לומר שההוצאה בישראל היא הגבוהה ביותר די חסר משמעות בלי לקחת בחשבון את גודל האוכלוסיה עליה מדובר. זה כמו לומר שהתוצר של ישראל גדול מזה של לוקסמבורג, אף שהתוצר לנפש בלוקסמבורג גבוה הרבה יותר מאשר בישראל. אבל נעזוב את זה.

בהודעה השנייה העוסקת במדדים סובייקטיביים ואובייקטיביים של מצוקה ועוני מתברר שעל פי הממדים הסובייקטיביים אנשים פה אופטימיים ללא תקנה. ישראלים אופטימיים יותר מהאירופאים, צופה כי חייה יהיו טובים יותר בעתיד, 51% לעומת 35% באירופה. באותה עת הרבה פחות מרוצים מהכנסתם, והסיכון לעוני גבוה יותר. לדעתי היכולת לייצר אופטימיות לנוכח מצב קשה היא אחד הגורמים לכך שאנשים לא יעשו מעשה מיידי כדי לשפר את המצב, דרך, למשל, פעילות חברתית.  

הדיווח השלישי עוסק בעוני והדרה חברתית. בניגוד לדו”ח העוני, דיווח זה עוסק בסיכון לעוני שמוגדר כך: “ההכנסה הפנויה הממוצעת לנפש סטנדרטית היא פחות מ- 60% של חציון ההכנסה הפנויה הממוצעת לנפש סטנדרטית בכלל האוכלוסייה”. עניים מוגדרים בדו”ח העוני כאלו אשר הכנסתם היא 50% מהשכר החציוני. הנתון המקומם ביותר הוא ש-75% מהילדים הערביים נמצאים בסיכון לעוני לעומת 27% מהילדים היהודים, כמעט פי שלוש. זה פשוט לא מתקבל על הדעת. ממצאים כאלה היו צריכים לזעזע את אמות הסיפים, אבל פה לא מזעזעים מדברים כאלה.

גם בדו”ח הזה מושם דגש על מספר ילדים ויש טבלה מיוחדת שעוסקת בכך, משפחות שלהן יותר משלושה ילדים נמצאות בסיכון גבוה יותר לעוני. בסך הכל 43% מהמשפחות הללו נמצאות בסיכון לעוני, 28% מהמשפחות היהודיות לעומת 78% של המשפחות הערביות. זאת אומרת שמספר ילדים לבדו אינו יכול להסביר את הפער העצום הזה שוב קרוב לפי שלושה. באירופה ב-2004 הסיכון הזה היה 26%.

בשביל לא להכביר מילים מצורף גרף שבוחן את הסיכון לעוני לפי גיל.

אבל העיקר שהכלכלה הישראלית חזקה מאין כמוה, האנשים זה משהו אחר, בעיקר אם הם ערבים.   

כנראה שיעניין אותך גם: