סמבטיון
מָה יָפִיתָ סָמְבַּטְיוֹן
מֵימֶיךָ הֶאֱפִירוּ כְּיָמַי
וַעֲדַיִן עֹנֶג שַׁבָּת
מִנָּהָר יָרְקוֹן מַסִּיעַ רַגְלַי
בָּדֶרֶךְ אֵלֵיךָ אֵלַי
נָהָר חוֹל זוֹרֵם אֶל
כְּלוּם שֶׁכְּמּוֹתִי
מָה הָמִיתָ סָמְבַּטְיוֹן
מָה לָחֲשׁוּ אִוְושוֹתֵּיךָ לְאָן יוּפְנֵה
זַעַם חִבּוּק הָאֶבֶן
כַּמָּה יַעֲמִיק הַפֶּצַע
מִנְּשִׁיקָתְךָ שׁוּב אֶת רַקּוֹתַי
לְאָן תִּשָּׂאֵנִי הַפַּעַם
נָהָר שַׁבַּתִּי בְּגוּף חָסַר מְנוּחָה
עֲשָׂרָה שְׁבָטִים וְאַף
לֹא מִשְׁפָּחָה וְלֹא מְלוּכָה
סָמְבַּטְיוֹן שֶׁלִּי
עֲמֻקִּים מֵימֶיךָ
מִיָּמַי
אִישׁ לֹא הֵעֵז
אֵין גֶּשֶׁר
בָּדֶרֶךְ אֵלֵיךָ אֵלַי.
*הסמבטיון הוא נהר אגדי, שלפי מסורת יהודית, עשרת השבטים הוגלו אל הארץ שמעבר לו. האגדה מספרת שהסמבטיון משליך אבנים אל גדותיו ולכן אין איש יכול לחצות אותו, אולם הנהר אינו מחלל את השבת, ולכן מפולת הסלעים בו נפסקת עם כניסתה.
מתוך ספר שבכתובים


