לאחר שדנו בנושאים החשובים באמת, בימים האחרונים, בואו נחזור לנושא המשעמם, כלכלה. ביום שישי פרסם בן ציון ציטרין מאמר בחלק הכלכלה ב”הארץ” שעוסק באחד המומחים בארץ להעלמות מס חוקיות, אבי אלתר. המאמר מצייר באופן הברור ביותר את מבנה הקשרים בין גורמים רבי עוצמה במשק המאפשרים טפלול (מניפולציה) של המערכת לטובת מי שלא חסר לו דבר. אין אלו קשרים פשוטים בין הון לשלטון אלא מערכת קשרים בין הון להון, הון לפוליטיקה, הון ושלטון, והון ושרות המדינה. הקשרים הם מורכבים אבל תוצאותיהם ברורות.
שמו של מומחה המס עלה בעקבות חקירת בנו של ראש הממשלה הקשור להקמת חברה בחו”ל וכך נכתב: “החברה הוקמה לצרכי תכנון מס, אך כיום חושדת המשטרה כי ייתכן שהחברה בחו”ל הייתה למעשה חברה פיקטיווית, שהוקמה כדי להסוות את מסלול הכסף שהועבר משרון, וממנו הלאה.” תכנון המס נחשב לגיטימי ומקובל אבל גם כאן יש גבולות שהופכים את החברה הסתמית הזו לפיקטיבית ובכך לא חוקית. לעין בלתי מקצועית זה נראה אותו דבר אבל שלטונות החוק מצאו לעצמם פטנטים המאפשרים להגדיר משהו מופרך כחוקי או לא חוקי. מי שממש מתעניין בנושא יצטרך להטריח את עצמו ולקרוא את פסק הדין בגינו של אלי הורוביץ.
תכנון מס נראה דבר ניטרלי אבל המשמעות שלו הפסדים ניכרים לאוצר המדינה: “הוא מארגן לחברות גדולות ולבעלי ההון המפורסמים תכנוני מס אגרסיוויים, חוסך להם מיליונים ואף עשרות ומאות מיליונים, וגובה מהם 25% על החיסכון במס שהשיג להם.” אחד מלקוחותיו של אלתר הוא מוטי זיסר אותו אחד שאוהב לתת במטוסו טרמפ לשרים.
בכלל שורת לקוחותיו של המומחה ארוכה, והוא עצמו היה חבר בשתי ועדות רבינונביץ שעסקו ברפורמה במס מה שהפך אותו למומחה גדול בנושא. רבינוביץ עצמו היה נציב מס הכנסה ששכר את אלתר לעבוד באותו מקום. זאת אומרת שאנשים שעבדו בשרות המדינה הופכים לאחר מכן לחברים בועדות נייטרליות כביכול שעוסקות בנושא עיסוקם בכך הם הופכים למומחים גדולים יותר בנושא ואז יועצים לחברות כיצד להשתמש בחוקים החדשים כדי להעלים מס. שימו לב שבשבילי תכנון מס הוא העלמת מס ברשות החוק ולא איזה מעשה משובה לגיטימי, אולי חוקי אבל מסריח.