בכתבה ב”הארץ” שעסקה בירידת האבטלה בישראל ל-6.1% היה קטע שמביא ממצאים מ”פורבס” שבו נטען שישראל מצויה בין עשר המדינות שבהן הכי טוב להיות מובטל. כיון שיש לי ידע מוקדם בנושא ניסיתי לבדוק את המסקנה הזו, ובלי הרבה מאמץ מצאתי כמה אי דיוקים בדיווח.
כדי שלא תאמרו שאני מתחמק אתייחס גם לשיעור האבטלה, בהנחה מקובלת ששיעור האבטלה הוא מדד חשוב למצבם של עובדים, כיון שכאשר האבטלה נמוכה ההנחה היא שמצב האנשים טוב יותר. אלא שעבודה במשק הישראלי אינה מבטיחה דבר, כיון ששיעור העובדים העניים בישראל עולה ככל שהאבטלה יורדת, כך שיעורם גם בין המשפחות העניות.
יש כמה מדינות ששיעור האבטלה בהן נמוך מאשר בישראל, שבדיה 5.7%, ארה”ב 5.2% ודנמרק משהו כמו 3%. באלו מהמדינות מצבם של העובדים טוב יותר? ברור שבדנמרק ושבדיה והרבה פחות בישראל וארה”ב. כיון שכאשר בוחנים את המצב הכולל של עובדים שיעור האבטלה הוא רק רכיב, ולא תמיד החשוב ביותר, כדי לקבוע האם הוטב מצבם של עובדים, ואזרחים בכלל. רק כדוגמה, שיעור האבטלה בארה”ב, בשבדיה ובישראל די דומה, אלא שבארה”ב שיעור הילדים העניים הוא 22%, ובשבדיה 4% לערך, בישראל, רק להזכיר, השיעור הוא 35.9%.
נחזור לעניין “הכי כיף להיות מובטל”, ב”פורבס” כתוב למשל שבישראל מובטלים מקבלים כ-70% מהשכר הממוצע לעומת דנמרק בה מקבלים המובטלים 90% מהשכר מהשכר הממוצע. זה נראה יותר מידי טוב מלהיות אמיתי, כיון שזה פשוט לא נכון עובדתית. בדו”ח של הביטוח הלאומי על תשלום דמי אבטלה ב-2007 נמצא שהממוצע אותו מקבלים מובטלים מגיע ל-47.7% מהשכר הממוצע. יש כמה אחוזים הפרש בין 70% ל-47.7%.
שקוראים את המאמר המקורי ב”פורבס” מוצאים שהם מתייחסים לעובדים בני שלושים שעבדו חמש שנים רצוף, בלי ילדים שהרוויחו שכר הממוצע בשעה שעבדו. בישראל כ-70% מהאוכלוסיה משתכרים פחות משהשכר הממוצע, רק 12.5% מהמובטלים מקבלים דמי אבטלה שבין 2/3 לשכר הממוצע במשק. נגיד שמה שכתוב נכון, גם כך זה מתייחס רק לאחוז קטן מהמובטלים.
נושא נוסף שאיליו מתייחס כתב העת המכובד הוא משך הזמן שבהם משולמים דמי אבטלה, בישראל, כך נכתב, מקבלים דמי אבטלה למשך 6 חודשים, דיווח זה הוא מוטעה, בעיקר כאשר מתייחסים לבני 30, כידוע, בשנת 2000 נקבע שעד גיל 35 דמי האבטלה ישולמו ל-100 יום לעומת 138 יום לפני כן. אם אני לא טועה גם 138 יום זה לא ממש שישה חודשים (על השינויים בדמי אבטלה מאמר של ג`וני גל).
כמו כן ראוי לציין שבישראל ב-2007 רק 23.5% מהמובטלים קיבלו דמי אבטלה לעומת 32% בשנת 1990 ו-כמעט 51% ב-1997. לזה כמובן אין התייחסות בפרסום ב”פורבס”. זה שב”פורבס” לא יודעים או לא מדייקים לא ממש מפריע לי אבל כאשר כתב בעיתון “הארץ” שכותב על אבטלה לא מתייחס לאי הדיוקים האלה זה כבר מפריע, מה גם שהנתונים ידועים ומפורסמים על ידי המוסד שאחראי לכך.