על גזענות וצדקנות
פשוט מחליא, אור קשתי מדווח הבוקר ש”עד לשעה שבע בערב אתמול עמדו משפחות התלמידים במסדרונות מחלקת החינוך בעיריית פתח תקווה, בשקט מוחלט, בהמתנה לשיבוץ”. הנה תרגיל למתחילים בקורס לאתיקה. נסו להעלות בדמיונכם את התמונה הבאה. מאות משפחות יהודיות לא מצליחות למצוא לילדיהם בית ספר בתחילת שנת הלימודים בצרפת (גרמניה, אנגליה…). מנהלי בתי הספר טוענים כי סירובם לקבל את התלמידים היהודים לא נובע חס וחלילה מגזענות, אלא מחוסר התאמה ופערי הערכים והאמונות בין אוכלוסיית התלמידים הנוצרים והיהודים. חלק ממנהלי בתי הספר הסכימו לקבל ילדים יהודים בתנאי שהם ילמדו בכיתות נפרדות משאר אוכלוסיית התלמידים, מנהלים אלו עומדים על כך שההפסקות לילדים היהודים והנוצרים תהיינה בזמנים נפרדים. מנהלי בתי הספר וההורים רותחים מזעם על כך שמכנים אותם “גזענים”. “אני מציע לכתבים שיבואו אחר הצהרים לשכונה שלנו לצפות איך ילדינו והילדים היהודים משחקים כדורגל ביחד” זעם אחד ההורים. אחד המנהלים הצהיר בפני הכתבים “אנחנו מוכנים לקלוט חמישה יהודים בבית ספרנו, בתנאי שהאחרים ייקלטו בבתי ספר אחרים, אנחנו לא נסכים בשום פנים ואופן לקבל יותר תלמידים יהודים מבתי ספר אחרים. את נטל התלמידים היהודיים יש לחלק שווה בשווה בין בתי הספר”.
פרשת התלמידים האתיופים בפתח תקווה מזכירה לי את פרשת Little Rock Nine, אירוע מכונן של התנועה לזכויות האזרח של השחורים בארצות הברית. פרשת תשעת התלמידים השחורים שבית המשפט העליון האמריקאי הורה לקבלם לבית ספר של לבנים בארקנסו, מושל המדינה סירב לקבלם אולם בהוראת הנשיא אייזנהאואר הילדים נכנסו ללמוד בבית הספר בליווי חמוש של צבא ארצות הברית. אבל פתח תקווה זה לא ליטל רוק, כאן כמה מנהלים וכמה הורים, חלקם בעלי השפעה כמו מר חיים פרוליכמן, מנכ”ל בנק איגוד ואחד האנשים המרכזיים באחד מבתי הספר הסרבניים בפתח תקווה, בעל השם ההולם “דעת מבינים”, יכולים לתעתע במשרד החינוך ועיריית פתח תקווה המממנות את בתי הספר הללו בלי כל חשש.
אפרופו מר חיים פרויליכמן, במקום העצומה המטומטמת להחרים את איקיאה, הנה רעיון מוסרי לחרם צרכני כפי שהעלתה שרון שפורר אתמול בדה מרקר, במחאה על התנהגות מנכ”ל הבנק הוציאו את כספכם והעבירו את חשבונותיכם מבנק איגוד.
למרות הזעם נגד גילויי הגזענות במערכת החינוך הממלכתית-דתית והחרדית, מפריעים לי צקצוקי הלשון הצדקניים של כל אותם הורים ומנהלים שההפליה שהם נוקטים בה מתבצעת באופן מתוחכם וסמוי יותר, הפלייה על רקע מעמד חברתי וכלכלי. אני מתכוון לאוכלוסיית בתי הספר הפתוחים-הניסויים-הדמוקרטים-האנתורופוסופיים לטבע, אמנות ושאר מיתוגי הבבל”ת הייחודיים, שבמימון ציבורי יצרו להם קהילות חינוכיות הומוגניות סגרגטיביות שהבסיס המוסרי שלהן אינו מוצק בהרבה מזה של בתי הספר בפתח תקווה.


