על "הבמה החשמלית", סרטו של ניסים מוסק

אני ממליץ בכל לב לצפות ביום ראשון הקרוב בסרטו של חברי הטוב נסים מוסק שיוקרן בערוץ 1 ב-14 בדצמבר, במסגרת התכנית “הסיפור האמיתי” מיד לאחר מהדורת מבט.
להווי ידוע כי נסים מוסק הוא מגדולי הבמאים התעודיים בישראל, וכל סרטיו הרבים עד כה, נעשו מנקודת מבט חברתית וברגישות נשגבת.

הסרט “הבמה החשמלית אגדת רוק אנד רול”, מספר על להקת רוק של סוף שנות השישים, אשר הקדימה במידה רבה את זמנה, ואשר בישרה את כניסתו של הזרם המוסיקלי החשוב הזה לישראל. הרוק היה בין השאר,ביטוי לזעקה ולזעם שנעו בקצב שהכתיבה הבמה החשמלית ,שביקשה להתפרץ ולהביע מחאה על הגזענות,הדיכוי,ההתנשאות והשפלות שנהגו בהם כלפי המזרחים בארץ. כל חברי הלהקה נולדו בשכונות מצוקה בירושלים. מנהיג הלהקה היה שלמה מזרחי שנולד וגדל בלב השוק של מחנה יהודה. שלמה הוא גיטריסיט מחונן ומי שמכונה ג`ימי הנדריקס הישראלי.

הבמה החשמלית סימלה תופעה ייחודית ותקווה גדולה לשינויים חברתיים.ירושלים של סוף שנות השישים דמתה יותר מכל לסן-פרנסיסקו של המזרח התיכון. למעשה ירושלים היתה התל-אביב של היום, ואולם בלא הנפיחות והשחצנות התל-אביבית.עבדכם הנאמן שהגיע לירושלים בתחילת שנות השבעים, עוד הספיק להנות מקצה זנבה של התקופה הייחודית הזאת: חופש, רוח נעורים, מרדנות וחגיגה נמשכת של מסיבות אינסופיות.

הטרגדיה של להקת הבמה החשמלית, התבטאה בכך שמרבית נגניה המהוללים ובראשם שלמה מזרחי, היו בחו`ל, בזמן שמוסיקת הרוק החלה להיות “לגיטימית” כשאריק איינשטיין ושלום חנוך אימצו את המוסיקה הזאת. מרבית עיתונאי הרוק אינם יודעים כי הראשונים לאמץ בחום רב ובלהט, את הזרם המוסיקלי הזה שמנעים את חיינו, היו מזרחים משכונות מצוקה ומעיירות הפיתוח. ודי לנו להזכיר את העיר רמלה כדרך משל. ואולם בשל הגזענות הארורה, רק כשהזמרים האשכנזים החלו באימוץ הטונים המוסיקליים האלה, התרחשה גם מהפכה מוסיקילית בישראל. עד אז שלטו ברמה הלהקות הצבאיות, או שירים בסגנון “כלבלב הו בידי בם בם” הנודע לתהילה. הבמה החשמלית ביקשה לחדש ולהתחדש ואף הצליחה בכך.

הסרט מלווה בקטעי נגינה ושירה מרשימים. ברי סחרוף הנהדר מופיע ככוכב אורח בדואט גיטרות מרשים בינו לבין שלמה מזרחי .

אנא, פנו לכם זמן וצפו בנעימים. מובטחת לכם הנאה רבה, בצד קטעי נוסטלגיה וגעגועים לשנות השישים העליזות והנהדרות.