אחד הספרים המעניינים ביותר שיצא לאחרונה והמעורר דיון ציבורי ברשת, הוא ספרו של יוחאי בנקלר, פרופסור למשפטים ישראלי-אמריקאי באוניברסיטת ייל. שם הספר – The Wealth of Networks: How Social Production Transorms Markets and Freedom, הספר, שכותרתו היא וריאציה על כותרת ספרו של אדם סמית The Wealth of Naions, מתאר כיצד הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לאנשים ליצור מידע ותרבות. בנקלר מנסה להציג כיצד הטכנולוגיות הללו יוצרות אפשרויות חדשות לפעולה חברתית משותפת. הוא מנסה להראות את הפוטנציאל המוסרי והפוליטי של הטכנולוגיות הללו ואת הכוחות שעלולים למנוע את מימושו.
ברוח אידיאולוגיית השיתוף שבנקלר מאמין בה, ניתן להוריד את הספר כולו מאתר המשמש גם כאתר דיון על הספר.
אלה כמה מהתזות של הספר כפי שהן מוצגות בפרק הראשון של הספר.
שני שינויים מרכזיים חלו בכלכלות המתקדמות של מדינות כארצות הברית, יפן, וגרמניה. א. מעבר מייצור של טובין פיסיים כג`ינסים וצלחות לייצור של מוצרים ושירותי מידע כמו סרטים ותוכנות. כמו כן כלי התקשורת עוברים מגישה צנטרליסטית של הפצה המונית באמצעות השוק לשיטה פחות ריכוזית כמו האינטרנט.
שני השינויים הללו מאפשרים להחליש את השפעת השוק הכלכלי על ערכים פוליטיים. התיזה המרכזית של הספר היא שמתחיל שלב חדש בכלכלת המידע. כלכלת המידע התעשייתית של המאות התשע העשרה והמאה העשרים מתחלפת בכלכלת של רשתות מידע. כלכלת רשתות המידע מאופיינת ככלכלה דה צנטרליסטית, שאינה משתמשת באמצעי שוק ולא נשענת על אסטרטגיות של השוק.
צריך לשים לב לשלשה מאפיינים חשובים בכלכלה החדשה, כותב בנקלר. האופי הלא קנייני של יצירת מידע יחסית לאופי הקנייני השליט של ייצור מוצרים פיסיים. למשל חינוך ציבורי, אמנות ומדעים ודיון פוליטי. מאפיין שני הוא החשיבות ההולכת וגוברת של ייצור המידע, למשל חשיבות של מנוע חיפוש כגוגל. ודבר שלישי, מאמצים מתואמים משותפים ליצור מידע ותרבות, למשל תוכנות עם קוד פתוח וויקיפדיה.
בספר בנקלר מנסה להראות כיצד יצירת מידע משפיעה על ארבעה ערכים של חברה דמוקרטית: חירות אישית, השתתפות פוליטית, תרבות ביקורתית וצדק חברתי. ערכים שההתנגשות ביניהם מחייבת איזון בין הערכים המתנגשים. כדוגמה, מציג בנקלר, את דוקטרינת ההוגנות בארצות הברית, דוקטרינה שחייבה שדרים להעניק זמן שווה לעמדות פוליטיות מנוגדות. עם ריבוי תחנות השידור, טענה רשות התקשורת הפדרלית שיש לזנוח את הדוקטרינה כיוון שניתן להציג עמדות פוליטיות שונות מבלי לפגוע בחירות הביטוי האישית. לדעת בנקלר, כלכלת רשתות המידע הסירה את מגבלות השוק ערכים ליברלים מרכזיים בארבעה מימדים.
אוטונומיה אישית – כלכלת רשתות המידע מגדילה את האוטונומיה האישית באמצעות שיפור היכולות של אנשים לבצע יותר פעולות בעצמם. כדי לאפות עוגה, אדם לא צריך לקנות ספר מתכונים הוא יכול למצוא אלפים כאלה באינטרנט באמצעות גוגל, או אדם שאפיית עוגות זו אהבתו והוא רוצה לחלק מידע וחוויות עם אחרים יכול לפתוח בלוג. כמו אמצעים אלה משפרים את היכולת של היחיד לעשות דברים עם אחרים שלא במסגרת מנגנון השוק ודבר שלישי, כלכלת רשתות המידע מאפשרת להגדיל את היכולות של יחידים לשתף פעולה עם קבוצות פורמליות או קבוצות מאורגנות מחוץ לשוק הכלכלי. לדוגמה וויקיפדיה, או תנועת הקוד הפתוח.
דמוקרטיה – כלכלת מידע הרשתות מאפשר לאנשים השתתפות גדולה יותר בספירה הציבורית. ראשית, זה העניק לאנשים מקורות מידע ופרשנות אלטרנטיביים לתקשורת ההמונים שנית, זה העניק להם צורות חדשות ונגישות לדיון וויכוח ציבורי. אדם לא חייב לזכות בחסדיו של העורך כדי שזה יסכים לפרסם את מכתבו למערכת, הוא יכול להגיב בפורומים אחרים או להקים בלוג משלו. שלישית, אנשים יכולים להשפיע על תוכן החדשות והפרשנות של תקשורת ההמונים. למשל אמצעי תקשורת המוניים משתמשים כבלוגים מקור חדשות שאותן הם מכסים לאחר מכן.
צדק והתפתחות אנושית – כלכלת רשתות המידע מאפשרת צדק והתפתחות אנושית באמצעות תוכנות חופשיות המאפשרות את צמצום הפער הדיגיטלי ומאפשרות למדינות עניות ובעלות הכנסה ממוצעת להתחרות בשוק הכלכלי, ברזיל היא דוגמה טובה לכך. בייצור המשותף של אנשים נעשה שימוש גם בחקלאות, חינוך ובריאות.
ביקורת התרבות – הכוונה כאן לדמוקרטיזציה של התרבות. כלכלת רשתות המידע הופכת את התרבות לשקופה וניתנת לשינוי. יצירת תרבות בעבר הצריכה השקעה ראשונית משמעותית, למשל יצירת מוסיקה הצריכה הפקה, אולפנים להקלטה, רשת הפצה מה שהפך את תהליך היצירה ליקר מאד, בכלכלת רשתות המידע אדם יכול להפיק ולהפיץ את היצירה שלו בעצמו בעלויות הרבה יותר נמוכות.
באתר Crooked Timber יש דיון מעניין על הספר שבו חלק מהמשתתפים מבקרים כמה מהתיזות המרכזיות של בנקלר.
וזהו ראיון על הספר עם בנקלר באתר Open Democracy.