על עמדתם הכלכלית של מועמדת ושני מועמדים

אתמול פורסם ב”כלכליסט” מעין עימות כלכלי בין העומדים בראש שלושת המפלגות, שאחת מהן הייתה פעם גדולה. שני המועמדים והמועמדת נשאלו עשר שאלות וענו עליהן. ממבט ראשון, וגם קצת שני, נראה שהבחירה ביניהם היא לא ממש משהו. כולם מדברים על צמיחה, רפורמות, רשת ביטחון, השקעה בתשתיות ונגד העלאת קצבאות.

הבדל אחד בין השלושה הוא בנושא התקציבי, ברק הינו היחיד שאומר שיגדיל את הגירעון לחמישה אחוז, לבני תגמיש את התקציב ונתניהו ישנה את הרכבו. כיון ששניים מהם היו ראשי ממשלות אפשר לבדוק מה הם עשו בעבר. נתניהו נבחר לראש ממשלה ב-1996 ובתקציב הראשון שלו הביא לקיצוץ ניכר בתקציב המדינה, מה שבלי הפתעות רבות הביא לעליית באבטלה מ-6.7% ל-8.9%. ב-2003 כאשר היה לשר אוצר קיצץ עוד ועוד בתקציב, בעיקר בקצבאות, כדי להביא לצמיחה כלכלית שהביאה גם לצמיחת העוני. ברק בהיותו ראש ממשלה מ-1999 המשיך בדרכו של נתניהו והיעדים הכלכליים היו ממש דומים. בתקציב 2001 היעדים היו: הפחתת הגירעון ל-1.75%, הקטנת משקל הממשלה במשק, הפחתת נטל המס והפחתת החוב הממשלתי. לבני לא החזיקה עדיין בתפקיד כלכלי בכיר כך שאי אפשר להציג את ההיסטוריה המפוארת שלה.

כעת אומר ברק שיגדיל את הגירעון לחמישה אחוזים, אלא שהגדלת הגירעון לא בטוח שתבטיח הגדלת התקציב. כיון שהגירעון נקבע לא רק על ידי ההוצאה אלא גם על ידי ההכנסה, ירידה בהכנסות בעקבות האטה, או מיתון במשק, תגרום לעליה בגירעון גם אם ההוצאה לא תגדל. עדיף היה לדבר על העלאת התקציב עצמו ולא רק על הגירעון. בשנים האחרונות המגמה הייתה לשמור התקציב לנפש, אולי כעת רצוי להגדילו. נראה שמדינות אחרות פחות מודאגות מהגירעון.

כולם הולכים לעשות רפורמות ולהשקיע בתשתיות, חינוך אצל חלקם הוא תשתית, כי מה ההבדל הכלכלי בין כביש לבית ספר? בנושא המס מלבד ברק שמדבר על הגדלת נטל המס לבעלי הכנסות גבוהות במיוחד. לבני ונתניהו ימשיכו לקצץ בשיעורי המס, כמובן שכולם ידאגו לאלו שבכלל אינם משלמים מס באמצעות מס הכנסה שלילי. שימו לב כמה מדברים על מס הכנסה שלילי, ולא בפעם הראשונה, ועד כמה נרתעים בסופו של דבר מליישם אותו. כעת הוא חל רק על עובדים באזורים שמכוסים בתוכנית וויסקונסין. ההתניה של האוצר שירחיבו את יישומו רק אם תוכנית וויסקונסין תחול על כל חלקי הארץ.

קצבאות כרגיל אינן הפתרון הרצוי על פי דעתו של ברק, לבני תמקד את הקצבאות רק לנזקקים ביותר, ונתניהו המקצץ הידוע ייתן קצבאות נאותות, באמצעות תמריצים לעובדים, וישירות לאוכלוסיות חלשות. תשכחו מקצבאות. מאמר שקראתי בוחן מה הדרך הטובה ביותר להפחית עוני של ילדים, קצבאות או תעסוקה. ומוצא בלי הפתעה גדולה ששני הגורמים חשובים והם גם קשורים לאופי שוק העבודה של המדינות השונות. כמו שכתבתי לא פעם גם במדינות בהן עוני של ילדים הוא באחוזים בודדים, זה קורה רק בעקבות קצבאות גבוהות. אבל כאן תמיד יש פיתרון אחד, ולמה לבלבל את המוח.

כמובן שכולם בעד רגולציה של שוק ההון, כאן יש לי די הרבה לכתוב, אבל אכתוב רק זאת רגולציה רק על ידי מוסדות ממשלתיים אינה יכולה, ולעיתם אינה רוצה לפקח ממש על המפוקחים. היום זה באופנה להגדיל רגולציה, ומחר יכול להיות שוב אופנתי לדבר על כך שרגולציה היא הבעיה. שימו לב שהמועמדת והמועמדים כולם מדברים באופן שלילי על בירוקרטיה, אז בעתיד יאמרו שהרגולציה היא בעצם עוד בירוקרטיה שמפריעה לשוק החופשי לפעול. רגולציה צריכה לבוא לא רק מגורמים ממשלתיים אלא גם אזרחיים, לא רק מלמעלה אלא גם מלמטה והצדדים.

כמובן ששאלון כזה הוא לא ממש מעמיק, ואין בו תוכניות מעשיות, אלא רק מילים כלליות. הייתי רוצה לראות יותר תוכניות, למשל, של שוק עבודה אקטיבי שבהן יהיה ברור מה אחריות המדינה לעובדים ולמובטלים. הייתי רוצה לראות העלאה משמעותית של דמי אבטלה, יחד עם  הגמשת הקריטריונים בנושא ועוד. במבנה הנוכחי של מערכת קבלת ההחלטות הכלכליות שינויים מהותיים בכוון של הגברת מעורבות המדינה והפחתת כוחו של השוק כמעט בלתי אפשריים. ראו מעמדם ועמדתם של בכירי האוצר כפי שהוצגו במכתב למשרד ראש הממשלה.

בשביל מצב הרוח אני מצרף שיר היפ הופי של להקה, Rebel Diaz , שיוצא כנגד התוכנית הכלכלית בארה”ב . A Trillion”- NO BAILOUT FOR WALL ST. CROOKS!!