• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

עריצות הרשת

יוסי דהאן

אם אדם זר היה פונה אליכם ברחוב, האם הייתם מוסרים לו את שמכם, מספר תעודת הזהות וכתובת האי מייל הפרטית? כנראה שלא. סטיב לור, כותב ב”ניו יורק טיימס” על איבוד הפרטיות ברשתות החברתיות. לור מציג לא מעט מחקרים המגיעים למסקנה כי אפשר לחלץ פרטים אישיים לא מעטים על משתמשים בפייסבוק, טוויטר ופליקר – מאגרי מידע עצומים שמהם אפשר לדלות פרטים אישיים, ברכות ליום ההולדת, רכילות על בית הספר ומקום העבודה, תמונות ווידאו של חופשות משפחתיות ורשימת הסרטים שאתם צופים בהם.

מתוך אוקיאנוס המידע הזה, מומחים למחשבים יכולים ליצור פרופיל די מפורט של בני אדם. כך סטודנטים שהשתתפו בפרויקט כיתתי ב MIT, הצליחו באמצעות ניתוח סטטיסטי של יותר מ 4000 פרופילים של סטודנטים בפייסבוק, לזהות בדיוק של 78% האם בעל הפרופיל הוא הומוסקסואל.

בסתיו שעבר, חברת Netflix העניקה מיליון דולר, לקבוצה של סטטיסטיקאים ומהנדסי מחשב שזכו בתחרות של ניתוח היסטוריית שכירת הסרטים של 500000 מנויים, ניתוח ששיפר בעשרה אחוזים את יכולת הניבוי המדויקת של המלצות של החברה לקהל מנויי שוכרי הסרטים שלה. החברה ביטלה תחרות נוספת שהייתה אמורה להיערך השנה בעקבות טענות על פגיעה בפרטיות.

ייתכן שאתה לא חושף פרטים על עצמך, אבל החברים שלך ברשתות החברתיות הללו חושפים אותה. אנשים יכולים לשפוט אותך על פי החברים שלך.

במחקר אחר שנערך באוניברסיטת קרנגי מלון בארצות הברית, החוקרים הצליחו לחזות את מספר תעודת הזהות של 8.5% אחוזים מאוכלוסיית ארצות הברית שנולדה בין השנים 1989 – 2003. פריט מידע החביב ביותר על גנבי זהות היכולים לעשות בו שימוש נרחב.

הרשויות עסוקות עתה בניסיונות לקבוע כללים לשמירת הפרטיות, אולם ג’ון קליינברג, פרופסור באוניברסיטת קורנל מייעץ, “כשאתה פועל ברשת, אתה צריך להתנהג כאילו אתה פועל במרחב ציבורי, כיוון שהמרחב הפרטי הופך להיות יותר ויותר ציבורי”.

התקפה על הרשת ורשתות חברתיות מגיעה גם מכיוון אחר. Jaron Lanier, אחד מהחלוצים בהמצאת המציאות הוירטואלית וחבר מכובד בעמק הסיליקון, לניר כתב ספר בשם You Are Not a Gadget,  שבו הוא תוקף את הרשת ומצביע על המחירים של מה שהוא מכנה הקולקטיביזם של הרשת – “המאואיזם הדיגיטלי” הבא לידי ביטוי בווקיפידיה, חיפושים בגוגל   ו Web 2.0, שתוכננו על ידי מהנדסי מחשבים ומעצבים את התנהגות המשתמשים. כפי שהחלטות על המימדים של מסילות רכבת קובעות את גודל ומבנה הרכבות, כך, אומר לניר, החלטות על עיצוב תוכנות כוללות כללים הקובעים את התנהגותינו. בניגוד לביקורת על הרשת המעמידה את ערך הפרטיות במרכז, לניר המציג את עצמו כמצדד באינדיבידואליזם הומני,  מוחה נגד תרבות האנונימיות, שחשפה את הצד האפל של בני אדם. התקפות אנונימיות על יחידים ומוסדות משגשגות במה שלניר מכנה “תרבות של סדיזם”. לניר גם יוצא נגד ההתלהבות מ”תבונת ההמוניים” שבה קולם של רבים עדיף על קולו של היחיד המומחה. הוא מבקר את הפרגמנטציה של מידע ברשת, היוצרת תרבות שבה ליותר ויותר לאנשים אין מושג מה מקור המידע ואמינותו, מידע הופך להיות יותר ויותר חיבור של מקורות מידע קיימים ולא יצירת מידע קיים חדש.

תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם: