פגישתי עם המיועד למשרת היועץ המשפטי לממשלה

לפני מספר חודשים הוזמנתי על ידי לשכת עורכי הדין להשתתף בפאנל על מצבם של העובדים הזרים בישראל, בפאנל, אותו הנחתה העיתונאית רותי סיני מ”הארץ”, השתתפו עו”ד עינת אלבין מהתכנית הקלינית בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, הגברת ציפורה שיינקמן אחראית מחלקת אכיפת חוקי העבודה בשירות התעסוקה ומר סם אולפינר נשיא התאחדות הקבלנים.

על מנת להדגים את הפרתן הברוטלית של זכויות העובדים הזרים בישראל, בחרתי להציג פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה על ידי נשיא בית הדין השופט סטיב אדלר. פסק הדין מתעד את התעללותה של חברת א. דורי, שבבעלותו של “אחד מבכירי המשק” – נשיא התאחדות הקבלנים הקודם אורי דורי, בעובדי בניין סיניים. פסק הדין מתעד את שיתוף הפעולה,  בין חברת א. דורי לחברה סינית ששימשה כקבלן משנה, שמטרתו עושק שכרם של העובדים הסיניים. דורי וקבלן המשנה הסיני תכננו עיסקה סיבובית שבמרכזה גבייה כפולה עבור הוצאות דיור, בריאות ומזון. למרות ששילמו עבור הוצאות מזון נאלצו העובדים הסיניים לחטט בפחי האשפה בשווקים על מנת להשביע את רעבונם. החברה הואשמה גם בהפרות נוספות של חוקי עבודה אחרים – שעות עבודה רבות מידי, עבודה בשבת ועוד.

כשאתם עוברים ליד “מגדלי טויוטה” בתל אביב תזכרו לרגע באלו תנאים עבדו הפועלים הסיניים שבנו את היכל הזכוכית המפואר הזה.

בעוד אני מתאר את ההפרות הללו, התפרץ בסערה אדם מתוך הקהל וטען שהוא אינו מסכים בשום פנים ואופן שאמשיך לעסוק בתיאור וניתוח פסק דין זה. האדם הציג את עצמו כעורך הדין אלי זוהר שייצג את חברת א. דורי בתביעה זו. מר זוהר טען שכיוון שמשרדו הגיש ערעור לבג”צ על פסק דין זה הוא סבור שאין לעסוק בדיון בעניינו של אורי דורי.  עניתי כי כשיתקבל ערעורו בבג”צ (דבר שסיכוייו קלושים ביותר, כיוון שבית המשפט העליון אינו נוטה להתערב בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה אלא במקרים נדירים) אשמח לדון גם בערעור. עורך הדין המכובד מר זוהר סירב לתת לי להמשיך לשאת את דבריי והסכים להתיישב רק לאחר שמספר אנשים מהקהל, ברובו המכריע עורכי דין, דרשו ממנו בתקיפות לאפשר לי לסיים את דבריי.

עוד פן באישיותו של המיועד להשליט במדינתנו הדמוקרטית את “שלטון החוק” ולהגן על “כבוד האדם וחירותו”.