צבע עורה הביא למותה

דו”ח הוועדה של משרד הבריאות לא חידש לנו הרבה. ידענו טוב מאוד כי גלית מתה מרשלנות קשה של אלה שטיפלו בה יחד עם כשלים מנהלתיים חמורים של בית החולים הדסה עצמו. עד להופעת הדו”ח לא רציתי להאמין שלמוצא של גלית הייתה איזושהי השפעה על מותה. אולם, המכה הקשה שקיבלתי לאחר הופעת הדו”ח כאשר נוכחתי לדעת ששוב מוצאה של גלית היה לה לרועץ הכתה בי. “צבע עורה הכהה”, זה מה שהפריע לאדון רופא להחליט האם גלית סובלת מחיוורון או לא.

.גלית, אשתי ז”ל, נולדה באשקלון כבת בכורה למשפחה טריפוליטאית. היא גדלה שנים בהרגשה של קיפוח שבה לא יכלה להגשים את הרצונות והשאיפות שלה. אולם, גלית לא וויתרה אף פעם היא פשוט נלחמה. אמרו לה את לא יכולה היא הוכיחה אחרת. מהיכרותי איתה לאורך השנים נראה היה לי כי רצונה להוכיח שהיא לא פחות טובה רק גרם לה להיות חדורת רצון והעלה את סף ההצלחה שאליה שאפה. כאשר הגיעה לתיכון הרגישה כיצד מנדים אותה, אך שוב ידעה בליבה כי רק הדרך של המלחמה וההצלחה תוכיח עצמה.

כאשר הגיעה לאוניברסיטה למרות כל הקשיים בדרך שוב הייתה צריכה להוכיח כי היא לא פחות טובה מאחרים. באופן עצמאי היא החלה ללמד עצמה דברים שהאקדמיה לא ידעה לעשות. היא נברה בחומרים מסובכים וקשים לעתים מתייעצת איתי כאילו שלי היה מושג לעזור לה. שוב לא וויתרה לעצמה עשתה הכול להילחם בסטיגמה כי המזרחים פשטניים. התמקדה בעבודת המאסטר בתיאוריות מורכבות של זהות וגבול ובעבודת הדוקטורט בתיאוריות פסיכואנליטיות.

כל אלה הביאו אותה לכך שהיא הצליחה להגיע לתואר המיוחל ד”ר לסוציולוגיה. אך הפעם בניגוד לפעמים אחרות היא לא הצליחה. הפעם הזו שוכבת שם חסרת אונים תחת ידיהם של מספר אנשים שפשוט לא מתייחסים כלל לטענות שלה. בתחילה כאמור לא ייחסתי חשיבות להיות הצוות הרפואי שטיפל בה: האחות, ושני המתמחים אשכנזים, אולם המשפט שאמר המתמחה הבכיר הכה בי. הוא טען ש”צבע עורה הכהה” זה מה שהפריע לו לקבוע האם גלית סובלת מחיוורון. הוא לא ראה את גלית כל מה שראה זה אישה כהה שוכבת שם. למרבה האירוניה גלית כלל לא הייתה כהה. מה אומר לילדינו כאשר יגדלו שצבע עורה של אימם זה מה שהביא למותה. עצוב שבמערכת הבריאות של המאה העשרים ואחת עורכים דיאגנוזות על סמך צבע עור.