קצת על דברים רבים וגם על השכלה

אבל היום הוציא לאור ה-OECD את הפרסום השנתי העוסק בהשכלה,Education at A Glance 2007, ויש בו נתונים השוואתיים די מעניינים המעודכנים ל-2004. ב”הארץ” יש סיכום של ממצאים בנוגע להוצאה פרטית, גבוהה מהממוצע בישראל, ההוצאה ציבורית כאן מסך ההוצאה היא רק 76.4% לעומת 87% במדינות ה-OECD ו-91.1% ב-19 ממדינות האיחוד האירופי. ההוצאה לתלמיד, נמוכה מהממוצע, גודל כיתות, גדול מהממוצע, שכר מורים, נמוך מהממוצע, שכר לימוד באוניברסיטאות, גבוה מהממוצע ישראל במקום ה-6 מבן 23 מדינות, זה כמובן לא הפריע לועדת שוחט להעלות את שכר הלימוד, כי הוא כידוע נמוך מידי. טראובמן וקשתי הרחיבו בנושא ב-19/9/2007.

בעשור שבין 1995 ל-2004 עלה התקצוב לתלמיד בישראל ב-5% לעומת 38% במדינת ה-OECS ו-37% ב-19 מדינות האיחוד האירופי. אם מדברים על פער בהישגים, סביר שיגדל עקב ההשקעה דיפרנציאלית הזו, ועוד נתונים רבים שטרם הספקתי לעיין בהם. מי שרוצה לדעת מה יהיה כתוב במאמרו הבא של דן בן דוד צריך להציץ בטבלה שהוא אוהב שבה ההוצאה לתלמיד נמדדת ביחס לתוצר (טבלה B1.5), לא חשוב שכאן אי השוויון גדול יותר, לא חשוב שכאן אחוז הילדים העניים הוא 35.8%, העיקר שההוצאה אצלנו, על פי מדד זה, דומה להוצאה במדינות המפותחות, לא יותר, אבל דומה. בכלל יש בדו”ח קטעים חשובים שבחלקם ישראל לא נכללת, כמו נושא החינוך המקצועי והישגי תלמידיו, או מעמדם הכלכלי של הורי התלמידים והשפעתם על סיכויי ההצלחה של אותם תלמידים, לא שהעובדות הללו אינן ידועות אבל טוב היה לראות אותן בפרספקטיבה השוואתית.