• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

קריסת השווקים (5)

דרור ניסן

האם “וול סטריט” בוערת? התשובה חד-משמעית-כן! ועימה כל שווקיי העולם.

דומה שאת ההיסטרייה ההמונית והיומיומית שפוקדת את השווקים, כבר אי-אפשר להפסיק (תזכורת: כל מספר מלבד אפס נחלק לשתיים), כך, שתיאורטית ועל-פי הדינאמיקה גם פרקטית, התחתית עודנה רחוקה.

בימים כתיקונם, תנודות של כ-2% במדדים נחשב לעליות/ירידות חדות. אם כך, מה הם אפוא ירידות יומיומיות בשיעורים של בין 5-10% ? קריסות? מפולות?  נראה כי תש כוח מטבעות לשונה של העיתונות הכלכלית כדי לתאר ולשקף נכוחה את המתרחש.

האם אלוהים אכן נמצא בנאסד”ק? כנראה שלא. אף שבתקופות מסוימות רחשה שמועה כזו, והעולם הכלכלי  נהה לשם, לא היה זה בבחינת ניסיון של ההמונים לתור אחר אלוהים, להיפך, הם חיפשו שם דווקא את החיקוי הזול והמגונה שלו, המוכר יותר בשם עגל הזהב.

מה לא עשינו, מה לא ניסינו?

נגיד הבנק המרכזי האמריקאי, ברננקי, הוא נגיד פעיל ונמרץ. ומבחינת השכלתו אף ערוך למערכה (מומחה לשפל הגדול של שנות ה-30). מה כבר לא עשה? ברננקי מיהר להוריד ריביות, פתח קווי אשראי, הצהיר שלא ימנע מהלאמה, הלאים בפועל והודיע שיוסיף להלאים. בקיצור הוא משתמש בכל התחמושת הלא קונוונציונאלית שברשותו – זו שהיא כפירה מוחלטת בשיטה – ובכל זאת, השווקים ממאנים להירגע.

נגידים אחרים הולכים בעקבותיו, אולם לפי שעה דבר אינו מועיל.

שעתו של ברק אובמה :

מדהים להיווכח כמה רחוק מאמונותיו הבסיסיות הולך עתה הממשל הרפובליקני. הצעדים הננקטים על-ידו, משולים לאכילת טריפה על-ידי רבי. מי שיער בנפשו אך לפני שנה, שהבוק הטקסאני בוש, יקירם של איילי הנפט וכרישי “וול סטריט”, ינאם בשבח ההתערבות המימשלית בשווקים. ספק גדול אם זה יועיל לו וליורשו המיועד, מקיין. פחות מחודש לבחירות ודומה שהכלכלה כבר הפילה את הפור.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה: את ההתערבות המימשלית האקטיבית, החל מ-1929 הוביל הנשיא הובר הרפובליקני. אז כמו היום, זה כבר היה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. בבחירות של 1932 הבוחרים בעטו אותו ואת הרפובליקנים לכל הרוחות והמליכו את פרנקלין רוזוולט ברוב עצום.

מהפך כפול:

המפלגה הדמוקרטית האמריקאית בדרך ל”דאבל”. מהפך כפול: שלטוני ורעיוני. אם וכאשר תנצח (המהפך הראשון), תהייה חייבת להפסיק להיות ליברטאנית ודאונטולוגית, שזה באופן גס, בעצם מין שלוחה רפובליקנית מתונה, כזו המדגישה את הליברליזם ואת החופש הטהרני (ע”ע הוגים כמו קאנט, לוק, רולס ואחרים), כאילו שאין חברה ואין נסיבות. בקיצור המפלגה הדמוקרטית האמריקאית בראשות אובמה תהייה פרוגרסיבית, אקטיבית  או שלא תהייה.

נ.ב: בשלושים שנים האחרונות ניצחה המפלגה הדמוקרטית בסה”כ שלוש פעמים (עם שני מועמדים), קרטר(פעם אחת) וקלינטון(פעמיים). שניהם היו דרומיים. אובמה הוא שחור ופייבוריט מובהק. קשור? היכרותי עם החברה האמריקאית מוגבלת, אבל אני מאמין שכן. 

כנראה שיעניין אותך גם: