• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

ראיון עם פרידמן

איציק ספורטא

על אף שסביר היה שאכתוב על המאמר בעיתון “הארץ” שנקרא משום מה “הקשת המזרחית: פרץ מתכחש לזהותו המזרחית”, אף שדיברנו בשם עצמנו, החלטתי שאין בכך טעם מהסיבה הפשוטה שלא משנה מה אכתוב זה יראה וישמע כאפולוגטיקה, וכבר מזמן הפסקתי לעשות זאת.  

לא מכבר נערך ראיון ארוך עם מלטון פרידמן, אחד מנביאי וכהני השוק החופשי. היה מעניין לקרוא את הראיון מכמה סיבות, העיקרית שבהן, לטעמי, ההכרה של פרידמן שבתנאים מסוימים יכולה להתקיים מדיניות כלכלית שבה המס גבוה, הוצאות הממשלה גבוהות ונשמרת מדיניות רווחה מקיפה.

עמדה זו מתבטאת בתשובה לשאלה הקשורה במודל הסקנדינבי שהנו מודל של מס גבוה ותעסוקה גבוהה. טענתו היא שזה אינו יכול לשמש מודל אלטרנטיבי, כיון שהוא יכול לחול רק במדינות קטנות והומוגניות. במדינות קטנות בעלות תרבות הומוגנית אנשים מוכנים לשלם מס גבוה כדי להשיג יעדים משותפים. קשה להגיע ליעדים כאלה במדינות גדולות עם אוכלוסיה הטרוגנית.

לדבריו המידה הטובה של שוק חופשי היא האפשרות לשיתוף פעולה כלכלי גם אם אנשים שונאים אחד את השני. המדינה אינה יכולה לעשות זאת והפוליטיקה מגבירה ומעצימה את ההבדלים בין הקבוצות.

מכך יוצא שכאשר יש סולידאריות חברתית, או תפיסה משותפת של שוויון, יש אפשרות למדיניות כלכלית שונה. לדעתי, אין זה מן ההכרח שחברה רב תרבותית לא תהיה חברה שוויונית מבחינה כלכלית. מי שקרא את ספרו של יוסי יונה “בזכות ההבדל” יודע שזה אפשרי.

ישנם עוד כמה נקודות מעניינות בראיון, באחת טוען פרידמן שאינו חושב שיש דרך שלישית. בשנייה, הוא מציין שסוף המאה ה-19 הייתה גלובלית יותר מאשר זמנינו, ומעורבות הממשלה בכלכלה הייתה נמוכה הרבה יותר בהשוואה לשנת 2005.

אני שואל את עצמי למה אני מייחס כזאת חשיבות לדבריו של פרידמן, אולי כיון שהשפעתו על הכלכלה העולמית הייתה רבה, או כיון שאני זוכר ששר האוצר הראשון של ממשלת הליכוד, ארליך, התייעץ עמו, או סתם כי זה מעניין ומאתגר.

כנראה שיעניין אותך גם: