רישיון זה אינו רישיון עבודה

לאחרונה החליטה הממשלה להקים מחנה בנגב שבו ירכזו את מבקשי המקלט בארץ. זה הזכיר לי שלפני יותר מ-60 שנים רבים מבני העם היהודי ביקשו מקלט (לפני שרוכזו במחנות), אבל מדינות רבות סירבו לקבלם. לאחר שקיבל עצמאות, החליט העם היהודי לשכנע את העולם שיש להכיר ולעזור לאנשים הבורחים על חייהם. כך נחתמה אמנת הפליטים במסגרת האומות המאוחדות.

שנים עברו ופקידים התחלפו, אבל העיקרון לא היה אמור להשתנות. אלא מה, אנשים הבורחים מהזוועות באפריקה מגיעים לישראל דרך הגבול עם מצרים והאג’נדה של המדינה היא להציג את אותם אנשים כמבקשי עבודה ולא כפליטים תוך כדי התלהמות גזענית שאמורה להביא לכך שהמדינה לא תצטרך לקלוט אותם. מדינת ישראל לא בודקת, או מתמהמהת משמעותית בבדיקתה, את בקשתם למקלט וכמעט אף אחד מהם לא מקבל מעמד של פליט.

מה שמבקשי המקלט מקבלים (לאחר זמן ממושך במתקן מעצר) זו ויזה שהם צריכים לחדש כל שלושה חודשים. חוקית אסור להם לעבוד, אבל אם הם לא יעבדו לא יהיה להם איך לחיות. לכן אסור למדינה לאכוף את איסור ההעסקה שלהם, אלא אם הם מודיעים על כך לבג”ץ 30 יום מראש.

לאחרונה, משרד הפנים החליט לעשות את החיים של מבקשי המקלט קשים עוד יותר על ידי חותמת חדשה שמוטבעת על הוויזהשלהם שקובעת כי אסור להם לעבוד בישראל.

במסגרת “חדשות הירקון 70” יצאנו לבדוק כיצד הפליטים מתמודדים עם המצב וניסנו להבין איל משרד הפנים מנמק את פעולותיו.