רמת חובב והישוב ואדי אלנעם

בשבוע שעבר פורסם כי באפריל השנה הגיש המשרד להגנת הסביבה דו”ח בדיקה בעקבות פליטת חומרים מסוכנים לאויר ממפעלי “מכתשים אגן”. הדו”ח ממליץ כי בטווח 5 ק”מ מרמת חובב לא תתגורר אוכלוסיה וכי בית הספר בואדי אלנעם, הישוב הסמוך לרמת-חובב יפונה.

הפעם התקלה אירעה במכתשים, אך גם במפעלים אחרים ישנן תקלות רבות שדבר התרחשותן אינו מגיע כלל לידיעת התקשורת. האם זה הודות למאמצי הטיוח של הנהלת המועצה התעשייתית רמת חובב? מי הגורמים האינטרסנטיים הפועלים כל העת לייצורו ולהפצתו של מצג שווא?

עוד בשנת 2004 משרד הבריאות פרסם תוצאות סקר שבחן את רמת התחלואה באזור רמת חובב. אומנם, תוצאות הסקר האמור לא הוכיחו קיומו של קשר מובהק בין הקרבה לרמת חובב לבין תחלואה במחלת הסרטן, אך כאשר נבחנו התוצאות, שקרבתה של האוכלוסייה הבדואית לרמת חובב התבטאה בעליה בשיעור התחלואה והמומים המולדים.

בשלהי 2007 פורסמו נתוני דו”ח מחקר שבדק את הקשר בין איזור מגורים לשיעור התחלואה בסרטן. הדו”ח הוכיח לראשונה כי קיים קשר בין מקום מגורים לשיעורי תחלואה במחלה זו. כך, למשל, המחקר הראה כי אחוז החולים בסרטן בנפת באר-שבע, המשתרעת מאזור באר-שבע ועד אילת, הוא הגבוה ביותר במדינה, וכי מאז שנת 2001 ועד 2005 חלה עלייה של למעלה מעשרים וחמישה אחוזים בשיעורי התחלואה בסרטן בקרב גברים ונשים החיים באזור הנגב.

משרד הבריאות הורה בעבר לא לאשר הקמת ישובים בטווח של 5 ק”מ מרמת חובב והיום מצטרף אליו המשרד להגנת הסביבה. יחד עם זאת, חלה התעלמות מן העובדה שבאזור הסכנה חיים כיום אלפי אנשים. אנשים אלו מבקשים לעבור מהמקום המסכן את חייהם וחיי ילדיהם מזה שנים ומתדפקים על כל דלת, אך דבר לא קורה! הדו”חות של המשרדים השונים מתפרסמים, זוכים לרגע של “תהילה” וחוזרים להעלות אבק על מדפים עמוסי דו”חות. וכך מפקירה המדינה אלפי אנשים, נשים וילדים לחולי וסכנת חיים.

בישוב ואדי אלנעם, מול רמת חובב, לומדים בשני בתי ספר 2000 ילדים מאזור רמת חובב ומאזורים מרוחקים יותר. בישוב עצמו מתגוררים כ- 8,000 נפש ברדיוס של 1 ק”מ ומעלה מרמת חובב. חברי ועד הכפר, הפועלים זה שנים להעברת היושב למקום חדש, נתקלים שוב ושוב באטימות שלא תאמן. היעלה על הדעת שמצב מעין זה היה נמשך לאורך שנים לו היה זה ישוב שבו מתגוררת אוכלוסיה יהודית? אין מנוס מלומר שמדובר בגילויי גזענות מכוערת המגיעה במקרה זה לשיאים שלא ידענו.

דרישתו החוזרת ונשנית של ועד היישוב היא כאמור הקמת יישוב חדש לאנשי ואדי אלנעם במקום המרוחק ממפעלי התעשיה המזהמים של רמת חובב .

בתקופה שבה לא חדלים מלדבר על פיתוח הנגב, האם אפשר לפתח את הנגב תוך התעלמות מוצהרת מ- 8,000 מתושבי ואדי אלנעם? האם גם פיתוח זה מיועד ליהודים בלבד?

השאלה היא עד מתי יהיו חיי האנשים באזור רמת חובב הפקר? האם עליהם לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג כדי שדרישותיהם המוצדקות ייענו? 

לבאד אבו-עפאש, מוסא מסעודין ועד הכפר ואדי אל נעאם

חיה נח פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי