שיטת השקשוקה וטרור תאגידי

היום בשעה 20:30 יוקרן סרטם של מיקי רוזנטל ואילן עבודי “שיטת השקשוקה”, למי שלא צפה עדיין בסרט, מומלץ מאד לצפות. “הסרט שאף אחד לא רוצה שתראו” היה אמור להיות משודר בחברת הלווין Yes אולם החברה סירבה לשדר אותו למרות שהשקיעה כספים בהפקתו. אני מניח שחברת הלווין, כמו גם גורמים אחרים שלהם הוצע הסרט, חששו מיום לאחר ההקרנה תנחת בפתח משרדם תביעת דיבה של האחים עופר, גיבורי הסרט, שיזמינו אותם לנהל את המשפט נגדם בלונדון או טוקיו.

ההקרנה של הסרט בערוץ הראשון היא בגדר ניצחון מוגבל מאד לחופש הביטוי. הטרור המשפטי, שמטרתו השתקה והטלת אימה, ושעליו נכתב באתר לא מעט בימים האחרונים, גם הוא חוגג הערב את נצחונו. שידור “שיטת השקשוקה” התאפשר רק לאחר שרשות השידור נכנעה לאיומי משפחת עופר והסכימה להקרין סרט תגובה מטעמה של המשפחה. במתכונת שבו ישודר הסרט רשות השידור קובעת נורמה עיתונאית חדשה. על פי נורמה זו לאחר הקרנת תחקיר עיתונאי יש לאפשר לנשואי התחקיר להגיב בסרט משל עצמם.

יש להניח שזכות התגובה להגיב על תחקיר עיתונאי בסרט בהפקה עצמית מוגבלת לקונגלומרטים דוגמת האחים עופר ובעלי ממון אחרים, קשה לראות כיצד מבוקרים שלא חולשים על ים המלח וחברת ספנות ייהנו מכינון הנורמה החדשה הזו, כיצד הם יממשו את זכות התגובה בהקרנת סרט במימון עצמי.

זכותה של משפחת עופר להגיב על ההאשמות בסרט, וצריך היה להעניק לה זמן מסך מתאים להגיב עליהן מיד בתום הקרנת הסרט. סרטו של רוזנטל, כפי שהצביע על כך איתי רום בתחקירו ב”גלובס”, אינו חף מטעויות וגם על זה מן הראוי היה לקיים דיון באולפן. אולם הקרנת סרט מטעמה של משפחת עופר הערב היא ניצחון שלטון ההון על הדמוקרטיה וחופש העיתונות, הכנה עליה מצביע “שיטת השקשוקה”