שני נושאים נידונו בתקשורת בימים האחרונים, שכרם של מנהלים והפסקות החשמל. בשני הנושאים נכתבו ונאמרו דברים רבים. המעניין שבנוגע לשכרם של מנהלים אפשר למצוא רבים המתנגדים להחלטת שר המשפטים לקבוע תקרת שכר, גבוהה מידי לטעמי, שמעבר לה לא תוכר ההוצאה למעסיק, כך שיצטרך המשלם לשלם מס על שכר המנהל. המשמעות המעשית של המהלך קטנה עד זעירה, אבל יש בה איזה מהלך סמלי של השלטון שאינו רוצה להשתתף בחגיגת השכר ליחידי סגולה.
לא כך הדבר בנוגע להפסקות החשמל. כאן התקשורת התייצבה כאיש ואישה אחת בעד תוכניות הרפורמה (מאמר מערכת של הארץ) ברשת החשמל. זהו הפתרון ואין בלתו, בעולם המסודר של ישראל מה שחסרה זו תחרות בין יצרני חשמל. הדעה הזאת הובעה על ידי שדרני רדיו וטלוויזיה, על ידי אזרחים שרואיינו וכמובן על ידי פוליטיקאים. הראיונות בנושא היו ממש משונים, איילה חסון, למשל, כמעט הכניסה מילים לפיו של נתניהו שכידוע לא ממש צריך את זה, לא היו שאלות אלא אמירות שאותן המשיך נתניהו. כך גם ברשת ב` בתוכנית שבין 8-10 אתמול, וזה ממשיך גם היום בתוכניות הבוקר.
כמו כן, לא נלאו רבים מלומר שהבעיה היא עובדי החברה והוועד, ויש אף שהעלו טענות של הפסקות חשמל שנעשו ביוזמת עובדי חברת החשמל, כדי להראות עד כמה הם חזקים. כל עוד יש עובדים מוגנים בישראל ייצאו כולם, כולל העיתונאים כדי להחליש את כוחם. עובדים צריכים לעבוד ולשתוק, מנהלים צריכים לקבל שכר גבוה כי מגיע להם. אפשר לומר שרובם של אנשי התקשורת בישראל כמו גם האזרחים, לפחות אלה שאותם ראינו בשידורי הטלוויזיה, עברו בהצלחה את האינדוקטרינציה הקובעת שתחרות ושוק חופשי הם הפתרון לכל בעיותנו, לא משנה אם זה כך או לא העיקר שכולם יודעים לדקלם את התשובה הנכונה בכל מצב.
במדינה מסודרת לא צריכות להיות הפסקות חשמל. חשמל, אינו איזו תוכנת מחשב אזוטרית, אלא משהו שאי אפשר בלעדיו, ועל כן על החברה המספקת אותו יש אחריות שמעבר להספקת מוצר רגיל. כאשר חברה כזאת אינה עומדת בכך עליה לעשות בדק בית ולא לנצל את המצב לצרכיה. רק להזכיר, הן בקליפורניה והן בצפון מזרח ארה”ב היו הפסקות חשמל ואיכות חשמל בעייתית ביותר מאז ההפרטה, אבל זה כמובן לא מעניין את מראייננו המכובדים.