שלושה תאומים יצאו לדרך, בים בם בום
אחד המושגים החזקים של פרופ` טניה רינהרט ז”ל היה “ויכוח מדומה”: ויכוח שהשותפים לו מסכימים על הנחות היסוד הסמויות שלו. הנחות אלה מתחזקות בתודעת השומעים ככל שמתלהט הוויכוח, המתנהל כולו בתוך האידיאולוגיה הדומיננטית.
אבל המציאות עולה על כל דמיון: עכשיו, כאשר שלושה תאומים זהים מתמודדים על ראשות הממשלה, מצליחה התקשורת להציג כוויכוח סוער אפילו הסכמה גמורה ביניהם. הנה כך אמרה ציפי לבני בשבוע שעבר ש”לא תמיד אפשר להחזיר את כל החיילים הביתה”. הדברים המזעזעים הללו (לראשונה בהיסטוריה מתברר שיש חיילים שאינם חוזרים מהמלחמה) עוררו פולמוס סוער, ואהוד ברק מיהר להשיב ל”ציפורה” שלו באבי-אביה ולהעמיד אותה על מקומה, ולהבהיר שיש לעשות “כל מה שראוי ונכון” כדי להחזיר חייל לביתו, אבל בשום אופן לא “לשלם כל מחיר”. מה ההבדל בין העמדות? אין שום הבדל. אבל התקשורת הציגה זאת כמחלוקת סוערת. עד כדי כך שהיום הצטרף רמטכ”ל-אינתיפאדה נוסף למחלוקת הלוהטת, ושלל מכל וכל את הטענה
וכך, בשעה שבציבור – ואפילו כאן באתר – יש רבים החושבים שכיבוש עזה הסתיים, וכאשר ארי שביט מצ`זבט שממשלת אולמרט הציעה לפלסטינים אפילו יותר מאהוד ברק בשעתו –


