שנת זאבים
אֲנִי זוֹכֵר אֶת הָרִיצָה הַמֻּפְרַעַת עַל הַפַּסִּים כְּנֶגֶד הָרַכֶּבֶת
וְגַם אֶת הַקְּפִיצָה אֶל עֵבֶר הַשִּׂיחִים הָיְבֵשִׁים מַמָּשׁ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן
וְאֶת הַשִּׁעְמוּם שֶׁאָכַל אוֹתָנוּ כֹּל אוֹתוֹ זְמָן כְּמוֹ חֲלוּדָה.
וְגַם אֲנִי זוֹכֵר אֵיךְ יוֹם אֶחָד יוֹנִי פָּשׁוּט בָּא וְיָרָה בַּ
כֶּלֶב הַלָּבָן וְהַמְּדֻבְלָל שֶׁהָיָה מָלֵא בְּקַרְצִיּוֹת
שְׁחֹרוֹת וּרְעֵבוֹת שֶׁנִּרְאוּ כְּמוֹ דֻּבְדְּבָנִים.
וְאֵיךְ הַדָּם שֶׁלּוֹ צָבַע אֶת הָאַסְפַלְט
וְהַצְּעָקוֹת שֶׁלּוֹ צָבְעוּ אֶת הָרְחוֹב.
וַאֲנַחְנוּ רַק עָמַדְנוּ וְצָחַקְנוּ מִתּוֹךְ מְבוּכָה
עַל הַקַּלּוֹת הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת שֶׁל הַמָּוֶת,
עַל הַתְּמִימוֹת שֶׁהָפְכָה בְּרֶגַע לְאֶקְדַּח.
וְכָכָה פִּתְאוֹם, בְּלִי הֲכָנָה רָאִיתִי אֵיךְ עֵינַיִם
נִרְאוֹת כְּשֶׁגּוֹנְבִים מֵהֶם אֶת הַנֶּפֶשׁ. וּבַשֵּׁנָה,
רַק בַשֵּׁנָה אֲנִי שָׁב לְאֹתוֹ כֶּלֶב רְחוֹב, לְאֹתוֹ עֵד
יְרִיָּה.
מתוך ספר בכתובים שעתיד להקרא – “איך נוסעים למקום של געגועים”



