אתמול התפרסמה ב”דה מארקר” כתבת פרופיל מחמיאה על שר החקלאות שלום שמחון. הסיבה לאירוע התקשורתי הזה היא ששמחון רוצה להיות שר האוצר. השר זוכה במוסף לראיון אוהד ונינוח את הראיון מעטרת תמונה גדולה בה נראה השר בוצר ענבים, בבוקסה בצד מפרט העיתונאי את הישגי השר, מי אמר שהתקשורת עויינת.
שלום שמחון הוא אדם צעיר יחסית אבל נדמה שהוא חבר כנסת ושר נצחי, הוא מייצג את מחוז המושבים, מחוז הזוכה לשריון בטוח ברשימת מפלגת העבודה. הוא חייל נאמן של אהוד ברק ואיש המשימות המיוחדות לחיסול יריביו במפלגה, בזמנו הוא תקף את שלמה בן עמי שביקר את אורי אור על אמירותיו הגזעניות על המרוקאים, שמחון ערך לאור סיבוב סולחה במושבים ולאחרונה הוא דאג לניצחון ברק במחוז המושבים ועתה הוא מצפה לתמורה.
כיוון ששלום שמחון מעוניין להיות שר אוצר מן הראוי לבחון את פועלו. שמחון כיהן בעבר פעמיים כשר חקלאות והיה יושב ראש ועדת הכספים ויושב ראש ועדת הכלכלה. כמנהיג הלובי החקלאי הוא פעל במשך שנים לעיגון זכויות החקלאים בקרקע, כלומר להעברתן של אדמות מדינה לבעלי הנחלות החקלאיות. לולא פסיקת בג”ץ (בג”ץ מהדרין) שקבע בהחלטה אחת, שפעילותו של שמחון נגועה בניגוד עניינים ובהחלטה עקרונית אחרת (בג”ץ שיח חדש) שהחלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל מנוגדות לעקרונות של צדק חלוקתי, לציבור בישראל הייתה נותרת מעט מאד קרקע.
כיושב ראש ועדת הכלכלה שמחון גילה אמפטיה ודאגה גדולה לראשי הבנקים בישראל, חלק מישיבות הוועדה הוא סגר בפני נציגי ציבור ונציגי צרכנים שהגיעו לכנסת למחות נגד מדיניות הבנקים. משה קריף שניהל מאבק נגד הבנקים לא זכה יותר לקבל אישור כניסה לכנסת, אני מניח שראשי הבנקים הצטערו מאד כשהוא עזב את תפקידו.
שמחון הוא גם חסיד גדול של מנהיג המפלגה היריבה – בנימין נתניהו, נדמה שגם בליכוד נתניהו היה מתקשה למצוא תומך גדול יותר במדיניותו הכלכלית. ביבי ישמח להמליץ לברק על מינוי מעריצו למשרת שר האוצר.
גם כשהממשלה שהוא יושב בה מכריזה על “שמיים סגורים” – שמשמעותה איסור הבאת מהגרי עבודה, שמחון דואג לכך שהרכבת האווירות המטיסה מהגרי עבודה מתאילנד לישראל לא תיעצר, תחקיר של העיתונאי יוסי בר מוחא גילה שכספי מהגרי העבודה מימנו במשך שנים את פעילות תנועת המושבים ששמחון עומד בראשה. בראיון מתגלה המקיאבילסט הפוליטי הזה גם כאנתרופולוג בעל תובנות ייחודיות.
“בא פקח וקנס חקלאי ב-20 אלף שקל כי התאילנדים שעובדים אצלו מעדיפים לאכול על הרצפה כמו שהם רגילים בכפר שלהם ולא על השולחן. החקלאים לא ישלמו את הקנסות האלה כי אין להם כסף לשלם אותם”.