תושבים אומרים לא לטרנספר חברתי - תגובה של נחשל גאה
זיו תדהר כתב מאמר כנגד מה שהוא מגדיר כ”נחשלות מודל 2008“.<StrippedTag/FONT> למרות ביקורת רכה על חולדאי, התיזה המרכזית של המאמר ברורה: ההתנגדות למדיניות המתקדמת של העירייה נובעת מנחשלות פופוליסטית. האתר של רון חולדאי מיהר לאמץ את המאמר.<StrippedTag/FONT> בעיקרו, הוא משקף את תפיסתו של ראש עירית תל אביב-יפו. כדאי לכן לקרוא את המאמר של תדהר בעיון ולהגיב עליו. הנה כמה קטעים: <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
“בשנות השבעים היו אלה הפנתרים השחורים שהמיטו על עצמם ועל ילדיהם מסכנות ונחשלות כשהתעקשו להיאחז בפחונים מתפוררים בכפר שלם או בשכונת הארגזים ובכך מנעו ממשפחתם תנאי דיור נאותים, עבודה מכניסה וחינוך הולם. אלה הוצעו להם בשפע בנגב ובגליל שעמדו אז בשיא פריחתם. [….]
מאז זרמו הרבה מים בירקון. נחשלות מודל 2008 כבר מזמן לא מדוברת בח` וע`. אין לה מבטא, היא נחשלות אקדמאית, בוגרת “בצלאל” ובית הספר למשפטים של אוניברסיטת ת”א, [….] יש בת”א יותר מדי אנשים צעירים שיעדיפו להפגין על גובה שכר הדירה במקום לקבל עליהם אחריות ולעשות משהו מכונן באמת למען עצמם, לברוא מציאות חדשה בדומה למה שעשו ראשוני העיר העברית הראשונה<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>.
<StrippedTag/FONT>שכונת שפירא, שכונת עזרא, יפו ד` ונווה שאנן משוועות לדם חדש. אם יתיישבו שם מחר אלפי צעירים הם יביאו איתם בתי קפה וגלריות. יהיו שם גם בתי ספר טובים וכמובן, איך לא, מקומות בילוי לגייז. [….] עוד לא שמענו אף מועמד לראשות העיר המנגח את חולדאי-אהוב-העשירים, שבישר על החלטתו לעקור ללב נווה שאנן או שכונת שפירא – קל יותר לעודד בפופוליזם זול נחשלות לשמה.“<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
אני אחד מאותם נחשלים ללא ח` וע`. נחשל כי חשוב לי האופי של השכונה בה אני גר זה 17 שנה, חשובה לי ההיסטוריה הקודמת שלה ושל הגרים בה, חשוב לי הניסיון שלהם להמשיך לחיות במקום ולמצוא פתרונות דיור קרובים גם לבניהם. אם נחשלות היא טיפוח הזהות המקומית, תחושת השייכות ורצון התושבים לשלוט בגורל שכונתם – אזי אני נחשל גאה.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
אנשים שחשים שייכות למקום ורוצים לראות את עצמם ואת בניהם חיים בו הם בהכרח תושבים אכפתיים, הם אזרחים ולא סתם לקוחות פסיביים של הרשות המקומית. מטבעם הם דעתנים ותובענים. זה בדיוק סוג התושבים שחולדאי לא רוצה. הוא מעדיף תושבים ניידים, לקוחות מתחלפים, שיהיו מוכנים לעקור ממקום למקום בהתאם לתנודות השוק. המדיניות העירונית מעודדת טרנספר חברתי-כלכלי. תדהר מבקש להזרים לנו “דם חדש”, ומצפה שעניים בינינו יעברו לגור במקומות אחרים. במה הדם שלנו לא טוב? תדהר מתקשה להסתיר את ההתנשאות המעמדית והגזענית שלו. יש לו גרסה היסטורית מוזרה ומלאת המצאות, מדומיינת ומלאת סטריאוטיפים. על כך הגיב היטב אהרון מדואל, מזכיר וועד כפר שלם ומראשי רשימת עיר לכולנו:<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
“חשוב להביא לידיעתו של תדהר, המגלה בורות היסטורית מדהימה, כי החלוצים הראשונים מחוץ ליפו היו אנשי כרם התימנים ונווה צדק, שכונה אותה מתאר תדהר כפוחלץ. העיוות ההיסטורי לגבי מייסדיה האמיתיים של תל אביב, ועוד חלקים בישראל, ברור וידוע. מה שפחות ידוע הוא כי תושבי כפר שלם התיישבו בבתי מידות אותם נטשו הערבים עם פתיחת מלחמת השחרור. תושבי הכפר הורכבו ברובם מבני העלייה התימנית, וחלקם כפליטים מאזור כרם התימנים ונווה צדק שסבלו מהפגזות יפו הערבית. לפחונים אותם מתאר תדהר אין כל אחיזה במציאות, אולי במציאות המדומה שהוא מנסה להבנות. בורות היסטורית זו ממשיכה בטענתו המופרכת כי הפנתרים השחורים פעלו בדרום ת”א בשנות השבעים.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
לגבי תאריך ההתיישבות נציין כי קיבוץ געש לדוגמה עלה בשנת 54 על אדמתו. הפער בין הישובים נעוץ בהשקעות הממסד שבכפר שלם נשקו לאפס מוחלט. החל מאמצע שנות החמישים, עת הסר החשש מחזרת הפליטים, נמנעה מתושבי כפר-שלם זכות הרכישה וחל איסור מוחלט על תוספת בנייה או שיפוץ כל שהוא. המאבקים אותם מתאר תדהר בשנות השבעים היו מאבקים מקומיים <StrippedTag/FONT>נגד הקיפוח העירוני והממסדי שהגיעו לשיא בהריגתו של שמעון יהושע, איש קבע משוחרר בן המקום שחטאו היה בניית חדר בחצר משפחתו. כאשר התברר הערך הספקולנטי והיזמי הטמון באדמות כפר שלם היו התושבים לצנינים בעיני עיריית ת”א ובראשם חולדאי.<StrippedTag/FONT>“ <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
מעבר לכך, מדהימה הגישה הבסיסית לפיה במקום לראות בתופעת הפנתרים בשנות ה- 70 ביטוי של מחאה כנגד ממסד שנחשל את האוכלוסייה המזרחית, תדהר מאשים את עצם המחאה בנחשלות. המאמר טעון בגזענות וחסר היה מעט מאוד כדי לומר שהנחשלות טמונה בגנים (או בדם) של אנשים המדברים בח` וע` ושמאז ועד היום וירוס הנחשלות התפשט ודבק באחרים.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
ובכן, אנחנו לא רוצים “דם חדש”. תושבי שכונות הדרום, אלה שעדיין מדברים בח` וע`, אלה שלא ואלה שמדברים במבטא רוסי, או שפת מהגרים אחרת, סבורים שאנחנו מסוגלים להתקדם בעצמנו. אנו שמחים לקבל אנשים חדשים המצטרפים לשכונות שלנו, בתנאי שמגדילים את התשתיות הדרושות לאיכות החיים שלנו. אבל, אנחנו די טובים בעיני עצמנו ולא חושבים שהפתרון לבעיותינו יבוא מ”אוכלוסיות חזקות”. כל מה שאנחנו מבקשים הוא לשלוט בגורלנו, בתכנון, בנייה, חינוך, תחבורה, תרבות. אל תדחפו את המעמד הבינוני אלינו כדי “לקדם” את השכונה על חשבון העניים שבינינו. תנו לנו להחליט מה אנחנו רוצים לשנות ומה אנחנו רוצים להשאיר כפי שהוא. אל תספרו לנו ששיפור בחינוך ובתרבות תלוי בשינוי דמוגרפי – כי לא נסכים לגישה הגזענית הזאת ולא נסכים שידחקו אותנו מפה. הניסיון להביא לכאן את המעמד הבינוני הצעיר הוא גם חלק מדחיקתם של אותם צעירים ממרכז העיר לטובת דירות נופש ומגדלי יוקרה. הצרכים של אותם צעירים זכאים לעדיפות תכנונית על פני בנייני הרפאים חצי ריקים של המאיון העליון ושל תיירים מחו”ל.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
שכונות נווה שאנן ושפירא, לדוגמא, זקוקות למדיניות שתעקור מהן את מפגעי התחנה המרכזית, את מאורות הסמים והזנות. מי מנחשל את תושבי נווה שאנן ושפירא? מי שמוחים נגד מדיניות העירייה ההופכת אותן לפחי אשפה אליהן מנקזים את בעיות העיר? אם העירייה תטפל כראוי בבעיות שהיא ורשויות אחרות מפנות לשם – המקום יהיה הרבה יותר טוב והרבה פחות “נחשל”. אז, סביר להניח שיזרמו אליו צעירים שוכרי דירות בני המעמד הבינוני. אבל, האם בשביל זה צריך קודם להביא לטרנספר של האוכלוסייה הותיקה והענייה? האם צריך קודם להפוך את חייהם של התושבים לגיהינום? או שמא, המדיניות המכוונת היא להקשות עליהם כדי להקל על הספסרים והיזמים? <StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
אנחנו, הנחשלים בעלי המבטאים השונים, רוצים עיר של תושבים, של אזרחים מעורבים במקומות מגוריהם – לא עיר של מתיישבים או של לקוחות ניידים. אנחנו לוקחים את גורלנו בידנו וזה מרעיד את כיסאו של חולדאי.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>
* הכותב הוא תושב אחת השכונות בדרום מזרח העיר זה 17 שנה. למען גילוי נאות, הכותב פעיל פוליטי וחברתי המעורב כיום בתנועת עיר לכולנו.<StrippedTag/FONT><StrippedTag/FONT>


