כפי שכתבנו כאן בעבר, מדורי הרכילות של העיתונות הכלכלית הם אחד המפתחות להבנת התהליכים ויחסי הכוח הפוליטיים החברתיים והכלכליים בישראל. הם מכילים ראיות לפיצוח קשרי הון שלטון, מפה לזיהוי השחקנים המרכזיים ברשתות האליטה בישראל, מפתח להבנת היחסים המעמדיים והכלכליים ומקומם של בעלי ההון והעובדים בשוק העבודה הישראלי.
במדור “הכל אישי” של “דה מרקר” מביאה העיתונאית נורית רוט שתי ידיעות עוקבות.
האחת מספרת על עסקאות הנדל”ן של יושב ראש מפלגת העבודה ומתחתיה ידיעה נוספת המספרת על גורלו של עובד באותו בניין ברחוב פנקס 66 בתל אביב. מאבטח, שעמדתו הייתה בחדר החשמל מצדה השני של הדלת של אותו נכס נדל”ני רב ערך, אדם שניסה להתפרנס מאבטחת שלומם של הזוג ברק-פריאל. שתי ידיעות על מרויחים ומפסידים בכלכלה והפוליטיקה הישראלית.
הידיעה הראשונה:
“הזדמנות למביני עניין: שר הביטחון אהוד ברק ואשתו נילי פריאל ברק העמידו את דירתם שבמגדלי אקירוב למכירה. התמורה המבוקשת: 40 מיליון שקל.
מדובר בדירה בשטח של 350 מ”ר בקומה ה-31 במגדל אקירוב שברחוב פנקס בתל אביב. אם ישיגו בני הזוג את מחיר המטרה, יהיה זה שיא חדש בעסקות במגדלי היוקרה בתל אביב – מחיר של יותר מ-100 אלף שקל למ”ר.
זו תהיה אחת מהשקעות הנדל”ן המוצלחות של השנים האחרונות: ברק ירשום לזכותו רווח עתק, שכן הוא רכש את הדירה בסוף 2003 תמורת 2.5 מיליון דולר בלבד. דירת היוקרה במגדלי אקירוב משכה לא מעט אש אל עבר ברק, והמגדלים נהפכו לסמל לחיי המותרות ולניכור של בכירי המשק. באחרונה נחשפה חברת הייעוץ של פריאל, שהציעה שירותי פתיחת דלתות למעגל מצומצם של מקבלי החלטות במשק. החברה, שנסגרה בעקבות הביקורת הציבורית, היתה רשומה תחת הכתובת פנקס 66.“
הידיעה השנייה:
“ועוד בענייני אהוד ברק: אחד ממאבטחיו של שר הביטחון, שאיבטח את דירתו בתל אביב, תובע מחברת האבטחה מודיעין אזרחי פיצויי פיטורים, וטוען כי נאלץ לעזוב את עבודתו כמאבטח שרים בשל סכנה לבריאותו. המאבטח, פוריה רשיד, טוען בתביעה שהגיש לבית הדין לעבודה כי עמדת השמירה של המאבטחים של ברק הוצבה בחדר חשמל במסדרון שמחוץ לדירה. כעבור זמן החלו המאבטחים לסבול מכאבי ראש. בבדיקת רמת הקרינה שהזמינו מהמשרד לאיכות הסביבה בפברואר 2007 נתגלו תוצאות גבוהות פי כמה מסף הקרינה המרבי המומלץ. גם לאחר שעמדת השמירה הועברה למיקום אחר – במסדרון שבכניסה לדירה – המשיכו המאבטחים לחוש ברע. לטענת המאבטח, באמצעות עורכי הדין יגאל זנדר וגליה אליהו, בבדיקה שבוצעה בעמדה החדשה התגלו תוצאות גרועות אף יותר – פי שלושה מרמת הקרינה המומלצת – המעידה על סיכון ללקות בסרטן. לפיכך דרש המאבטח להעבירו למקום עבודה אחר, אך החברה לא נענתה לבקשתו, ולכן נאלץ להתפטר.”
זמן קצר אחרי שכתבתי את הפוסט הזה חשבתי אם ברק היה אדם הגון, או אפילו פוליטיקאי פיקח, הוא היה מרים טלפון לבעלים של חברת מודיעין אזרחי ואומר להם “שלום מדבר אהוד ברק שר הביטחון, אני מבקש שתעבירו מיד את עמדת השמירה מחוץ לחדר החשמל, אני מתנגד שאנשים השומרים על שלומי ושלום רעייתי יהיו חשופים לקרינה מסרטנת. וכן אני דורש שלא תעזו לפגוע בזכויותיו של אף מאבטח ששומר על דירתי”. ואם כפוליטיקאי מצוי הוא היה דואג לפרסם את תוכן השיחה הזו חמש דקות לאחר מכן בכלי התקשורת, יש סיכוי שזה היה עשוי להקטין את הניכור כלפי מנהיג העבודה ממגדלי אקירוב. אולם אין שום סיכוי שתרחיש בדיוני כזה חלף לרגע במוחו.