ساعة ما بشوفك جنبي כאשר אני רואה אותך לידי

كلمات: حسين السيد الحان وغناء: محمد عبد الوهاب

מילים: חֻסֵין (אל)סַיִّד / הלחין ושׁר: מֻחַמַّד עַבְּדִ (א)לְוַהַّאבּ

1941

ساعة ما بشوفك جنبي ما اقدرش أداري وأخبي
סָאעִת מַא בַּשׁופַכּ גַנְבִּי מַא (א)קְדַרְשִׁ אַדַארִי וַ(א)חַ’בִּّי
כשאני רואה אותך לידי איני יכול להסוות ולהסתיר

أبكي من فرحة قلبي
אַבְּכִּי מִן פַרְחִת קַלְבִּ
אני בוכה משמחת ליבי

وانسى العذابוַ
(א)נְסַא (א)לְעַדַ’אבּ
ושוכח את הייסורים

يا نور عيوني زادت شجوني دبل جفوني
יַא נוּר עֻיוּנִי זַאדִת שֻׁגוּנִי דַבִּّל גֻפוּנִי
הוי מאור עיניי, צערי גדל ויבשו עפעפיי

كتر الغياب
כֻּתְרִ (א)לְעִ’יַאבּ
מרוב היעדרות

طيفك دا تملي شاغلني مطرح ما أروح يقابلني
טֵיפַכּ דַא תַמַלִّי שַׁאעִ’לְנִי מַטְרַח מַא אַרוּח יִקַאבִּלְנִי
דמותך תמיד מעסיקה אותי. באשר אלך אראה אותה

أجي أضمه يخايلني أتاريه أوهام
אַגִי אַצֻ’מֻّ(ה) יִחַ’איִלְנִי אַתַארִיהְ אַוְהַאם
בבואי לחבקו אני נוכח שזו אשליה

صعبان علي كتر الاسية ارحم شويه
צַעְבַּאן עַלַיַّ כֻּתְרִ (א)לְאַסִיַّה אִרְחַם שִׁוַיַّה
קשָה עליי האכזריות הרבה, רחם קצת

وبلاش خصام
וֻבַּלַאשׁ חִ’צַאם
ובלי מריבות

صبرت الشوق على بعدك كان أملي تحفظ عهدك
צַבַּّרְתִ (אל)שׁّוק עַלַא בֻּעְדַכּ כַּאן אַמַלִי תִחְפַט’ עַהְדַכּ
נשאתי בסבלנות את הגעגועים על ריחוקך וקיוויתי שתשמור את בריתך

أتاريك حنيت لعوايدك وشغلت البال
אַתַארִיכּ חַנֵّית לִעַוַאיְדַכּ ושַׁעַ’לְתִ (א)לְבַּאל
נוכחתי שהתגעגעת להרגליך והעסקת את המחשבה

ليلي نهاري من كتر ناري أصبر وأداري
לֵילִי נַהַארִי מִן כֻּתְרִ נַארִי אַצְבֻּר וַ(א)דַארִי
לילי הוא יומי מרוב להטי. אני מתאזר בסבלנות ומסתיר

وأطوي الآمال
וַ(א)טְוִי (א)לְאַמַאל
ומקפל את התקווה

خلتني نسيت أحبابي ووهبتك زهر شبابي
חַ’לֵّתְנִי נְסִית אַחְבַּאבִּי וֻוַהַבְּתַכּ זַהְרִ שַׁבַּאבִּי
גרמת לי לשכוח את אהוביי ומסרתי לך את פרחי נעוריי

وقطفته ليه تخلى بي
וֻקַטַפְתֻ(ה) לֵיהְ תִחְ’לַא בִּי
למה קטפת אותם ועזבת אותי?

كل دا يرضيك كل دا يرضيك
כֻּלִّ דַא יִרְצִ’יכּ כֻּלִّ דַא יִרְצִ’יכּ
האם כל זה מניח את דעתך, האם כל זה מניח את דעתך?

تهجرني برضه أحبك
תִהְגֻרְנִי בַּרְצֻ’ה אַחִבַּّכּ
אם תנטוש אותי גם אוהב אותך

تلاوعني برضه أحبك
תִלַאוַעְנִי בַּרְצֻ’ה אַחִבַּّכּ
אם תייסר אותי גם אוהב אותך

تنساني برضه أحبك
תִנְסַאנִי בַּרְצֻ’ה אַחִבַּّכּ
אם תשכח אותי גם אוהב אותך

ما اقدرش أنساك
מָא (א)קְדַרְשׁ אַנְסַאכּ
איני יכול לשכוח אותך

ساعة ما بشوفك جنبي ما اقدرش أداري وأخبي
סָאעִת מַא בַּשׁופַכּ גַנְבִּי מַא (א)קְדַרְשִׁ אַדַארִי וַ(א)חַ’בִּّי
כשרואה אותך לידי איני יכול להסוות ולהסתיר

أبكي من فرحة قلبي
אבכי מן פַרְחִת קַלְבִּי
אני בוכה משמחת ליבי

وانسى العذاب
וַ(א)נְסַא (א)לְעַדַ’אבּ
ושוכח את הייסורים

يا نورعيوني زادت شجوني دبل جفوني
יַא נוּר עֻיוּנִי זַאדִת שִׁגוּנִי דַבִּّל גֻפוּנִי
הוי מאור עיניי, צערי גדל ויבשו עפעפיי

كترالغياب
כֻּתְרִ (א)לְעִ’יַאבּ
מרוב היעדרות

מתוך הספר “מאה שירים ועוד שיר לאום כולת’ום” מאת לטיף ברטוב