• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

על מושג השוויון, המלחמה בטרור, וול מארט ונשים בסכסוך

יוסי דהאן

חוברת חדשה של “New Internationalist”, מגזין שמאלי העוסק בשאלות צדק גלובלי, החוברת מוקדשת הפעם לנושא “שיוויון”. כמו כל חוברות המגזין, גם חוברת זו כוללת סטטיסטיקות מפורטות המוצגות בצורה גרפית בהירה ומובנת. בין העובדות המוצגות בגליון זה: הכנסת האחוז העליון באוכלוסיית העולם  שווה להכנסה של 57% מאותה אוכלוסייה. פער המשכורות בין מנהלים לעובדים:  בארצות הברית ההכנסה של יושב ראש דירקטוריון של חברה שווה להכנסתם של 350 עובדים. בבריטניה הפער הזה הוא פחות מ 50.  תיאור אי השוויון כולל גם סטטיסטיקות אודות פערים בין-גזעיים ובין קבוצות אתניות שונות.

חוקי הסחר העולמיים הבלתי הוגנים גורמים לכך שהאיחוד האירופי מסבסד פרה אירופאית בסכום של 913 דולר לשנה בעוד שהסיוע השנתי של האיחוד באפריקה מסתכם ב- 8 דולר לאדם.  בתימן אשה משתכרת 30% מהכנסת גבר, בטורקיה 46% ובבריטניה 60%. קיימים בחוברת גם נתונים השווואתים בינלאומיים אודות תוחלת חיים וזיהום סביבתי. בחוברת מאמרים נוספים, בין היתר, מאמר לא ממצה על תפיסות פילוסופיות שונות של מושג השוויון. המגזין הזה גם מוציא לאור סדרת ספרונים מעניינת בשם “No Nosense Guide” המסכמים בקצרה ובאופן ביקורתי נושאים כגון גלובליזציה, עוני, איכות סביבה מדיניות אנרגיה ועוד.

הפילוסוף ריצ`ארד רורטי מסביר מדוע הוא חושש יותר מ”המלחמה בטרור” מאשר מהטרור עצמו, מהתובע הכללי האמריקני ג`ון אשקרופט יותר מאשר מאוסאמה בן לאדן. רורטי סבור שהתקפות טרור נוספות בעתיד, שחלק מהן יהיו אולי כימיות וביולוגיות, יביאו לכך שהתרבות הפוליטית הדמוקרטית תגיע לקיצה והמשטר החדש שיילחם בטרור יגביל זכויות אדם. משטר זה יהיה דומה יותר לפאודליזם או לדיקטטורה צבאית אורווליאנית. כפתרון מציע רורטי שינוי בחקיקה הלאומית והבינלאומית וכמו כן שקיפות ביחס להימצאות נשק השמדה המונית בכל המדינות, ישראל מוצגת כדוגמה.

בתכנית הרדיו הפילוסופית של שני הפילוסופים – קנת טיילור וג`ון פרי, שיחה מעניינת על מיסים. טיילור ופרי משוחחים עם ברברה פריד פרופ` למשפטים מאוניברסיטת סטנפורד על ההצדקה למיסוי. פריד מפריכה את ההנחה הקפיטליסטית-ליברטראנית שמיסוי הוא סוג של עושק של השלטון מהפרט, בין היתר טוענת פריד, בדומה לטיעון בספרם של נגל ומרפי על מיסים שאיציק כתב עליו באתר בעבר, שלא ניתן לחשוב על מושגים כמו הכנסה, שוק וכל פעילות כלכלית ללא מושג המדינה, שמוסדותיה מאפשרות פעילות וכלכלית. לכן שאלות אודות מיסוי צודק הן שאלות אודות עקרונות הצדק החלוקתיים הראויים בחברה.

250 סוציולוגים, הסטוריונים וחוקרים אחרים נאספו החודש בקליפורניה לכנס על וול מארט – רשת השיווק הקמעונאי הגדולה ביותר בעולם. הרשת מוכרת סחורות ב 256 מיליארד דולר לשנה ומדי יום נכנסים לסניפיה 20 מיליון קונים. וול מארט משנה את מצבן של ערים אמריקאיות, קובעת אמות מידה לשכר ומעצבת את הסביבה בה חיים מיליוני אמרקיאיים. בין היתר הרשת היא מודל לקפיטליזם של המאה העשרים ואחת, שכר נמוך, תרבות ניהול סמכותנית בצירוף טכנולוגיות מתקדמות. הכתבה על הכנס הופיעה במקור בניו יורק טיימס, ובעיתון סוף השבוע היא מתורגמת לעברית. (תודה לסנדרה כלב על ההפנייה), מאמר נוסף על וול מארט ניתן לקרוא ב “Economist”.

גיליון חדש של כתב העת “מצד שני” המוקדש לנשים בסכסוך, העורכת האורחת איריס מזרחי כותבת בהקדמה:

“ככותבת בעיתונים, כמעט תמיד הוגבל מרחב הביטוי שלי על-ידי עורכים, בדרך-כלל גברים, או נשים שעבדו בשביל גברים.  בגיליון הזה קיוויתי שכל אחת מהכותבות תקבע את מרחב הביטוי שלה בעצמה. ואכן, כל מאמר כאן מרחיב למעשה את השיח הנשי על הסכסוך לאזורים שאינם מקבלים במה בדרך-כלל.  כל שיחה עם כותבת זו או אחרת פתחה בפני דלת אל עולמן העמוס של נשים שלוקחות אחריות על המחר ומנסות לשנות אותו. אוצר המלים שלהן לא מכובס, לא משומש מדי, לא מנוצל לטשטוש המציאות, וראיית התמונה הכוללת שלהן בהירה, ברורה, והכי חשוב, הגיונית.”

בין הכותבות בגיליון רחל יונה-מיכאל, נינה מזרחי, חביבה פדיה, לואיז כהן, חדוה ישכר, רלה מזלי, מוניקה פולק, תקוה לוי, ערביה מנסור, חוה הלוי, אביבית אגם-דאלי, וקינה על ויקי שירן של הנרייט דהאן-כלב וסימון ביטון. (לצערי אין קישורים למאמרים, אולם ניתן להשיג את החוברת באמצעות פנייה ל“מרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית“).

כנראה שיעניין אותך גם: