• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

תרבות הדממה

יעל ברדה

בשבועות האחרונים אני מייצגת אשה אמיצה אחת, אוה גסביץ, עיתונאית בת 26 שבאה לסקר את פעילות השמאל נגד הגדר על מנת להראות שיש כאן ציבור המתנגד למדיניות ההרס והחורבן של הממשלה הזאת, שהמציאות הישראליות אינה רק תמונות חיילים במחסומים /פלסטינים עומדים בהריסות / אוטובוסים מפויחים ומפות בלתי מוסברות הגודשות את התקשורת הבינלאומית. ~

אוה, שכתבה למגוון של עיתונים ואתרים, גם מעירק, היתה כאן פעמיים בעבר ופעלה במסגרת פעילויות הומניטריות של התנועה לסולידריות בינלאומית. את עיקר זמנה בילתה בנסיעה באמבולנסים פלסטינים וכתבה גם מאמר על חוויותיה שזכה לפרסום רב.

ביום 11.8.04 אחרי 7 שעות של תחקור על ידי השב“כ, הממונה על ביקורת הגבולות אסר את כניסתה וקבע כי יש לגרש אותה מכיוון שהיא מהווה סיכון בטחוני (כשהיתה כאן ב2002 אווה היתה עדה להרג של נער בן 14 בשם בהא אל בהש בשכם על ידי חיילים ונסתה, יחד עם עורכי דין וארגונים, להביא לפתיחת חקירה. חצי שנה אח“כ ענה הפרקליט הצבאי הראשי למכתב של ח“כ גוזנסקי “כי הנער עדיין בין החיים”. שנה לאחר מכן הודיע הפרקליט כי לא נפתחה חקירה כי אולי היה שם בקבוק תבערה, או אבנים, או ילדים בורחים או אלוהים יודע מה שהעמיד את הכח בסכנה – העיקר שלא תפתח חקירה).

עתרנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בינתיים שהתה אוה במתקן המסורבים  המצוי באיזה פרוזדור אין כניסה בנתב“ג. שבוע אחר כך החליטה השופטת קובו, לאחר שעיינה בחומר חסוי, שאווה איננה מהווה סיכון בטחוני והרשתה לה להיכנס לישראל ולא לשטחים. ביום שישי ב 14:00 כשעשיתי קניות עם אבא שלי בשוק, הודיעו לי שהפרקליטות מערערת על עניין משפטי טכני. צעד נדיר. ביום ראשון היינו בעליון ובאמת הייתה שם טעות משפטית ולא היתה ברירה אלא לחזור לבית המשפט המחוזי. אף פרופסור לא אמר דבר.

בבית המשפט המחוזי היה קרקס אמיתי. תחילה סרבה הפרקליטות למסור תצהיר של השב“כ שגיבה את עמדתם, אחר כך התנגדו שאחקור את איש השב“כ, אחר כך הסכימו שיעיד רק מאחורי פרגוד.  הסירוב מבוסס על מידע חסוי שאיש איננו רואה. נציגי השב“כ מראים לבית המשפט את המידע בזמן שהסניגורית עומדת בחוץ ומסתכלת על שממת הקומה השישית בבית המשפט בפגרה. בחקירה איש השב“כ שיקר לי מפורשות כאשר ענה שהוא אינו יודע על מה אני מדברת כששאלתי אותו לגבי חקירות של אנשי שמאל ישראלים הפועלים נגד הגדר. (אורי איילון, פעיל ועיתונאי, נחקר אצלו אישית לגבי פעילותו נגד חומת ההפרדה) .

השופטת קבעה בהחלטה משונה כי “לא ניתן לאמר כי העותרת לכשעצמה מהווה סיכון למדינת ישראל, ברם עלולים לנצל את תמימותה ו/או אולי את להט אמונתה במה שהיא מכנה מניעת פאשיזם וגזענות – סביר.” על כן קבעה כי עמדת שירותי הבטחון סבירה. השופטת אישרה החלטה לא להכניס לישראל אשה עקב דעותיה הפוליטיות, עיתונאית המגובה על ידי איגוד העיתונאים הבריטי ופדרציית העיתונאים העולמית, שעיתון הגארדיאן פרסם הן מאמר שלה מהיום ה – 14 במתקן המסורבים והן מאמר מערכת הקורא לישראל להתעשת.

ביום רביעי בבוקר אנחנו מערערות בעליון. אוה תהיה בתנאי מעצר 22 ימים.

איגוד העיתונאים הישראלי שלח מכתב לראש הממשלה. אולם אין אשת אקדמיה אחת שאמרה משהו על זה שהשב“כ קובע איזה עיתונאים יכנסו לישראל.

לא מהמחלקות לתקשורת, לא ממשפטים, לא מאלו המלמדים זכויות אדם. אף סוציולוג שחקר את השב“כ, או הסטוריון שהתעסק איכשהו במנגנונים של השתקה במדינות אחרות. הסיפור הופיע יומיום ב”הארץ” ו”בג`רוזלם פוסט”, “בגארדיאן” וב – BBC ואף פרופסור ישראלי לא אמר חצי מילה.

החלטתי סופית שזה מה שאני רוצה לבדוק. מהיכן מגיעה השתיקה הפוליטית באוניברסיטאות?  מה יוצר אותה ומאפשר אותה? מי הם האנשים הללו המאפשרים לעצמם לשתוק? האם כולם מתכוונים להוציא דרכונים של האיחוד האירופי ולגלות מכאן?

נודיע לכם כשנדע משהו. עד אז המסקנות חסויות.

כנראה שיעניין אותך גם: