ההנחיות המגוחכות של אינטל לעובדיה, שנחשפו השבוע אצל צבי אלוש ב”ידיעות אחרונות” היו יכולות להצחיק אלמלא היו חלק מהתעצמות מפחידה ומסוכנת של מקום העבודה.
באינטל מצווים עליכם להחזיק במעקה, להתקלח פעם ביום, לבצע מתיחות, ועוד הנחיות אובססיביות ופרטניות שלו אדם היה מטיל אותן על חברו היו מאשפזים אותו מזמן, אבל מה שאסור בין אדם לחברו מותר גם מותר במקום העבודה. ולא רק באינטל.
בשוק עבודה מוכה אבטלה, שבו “ועד” ו”התארגנות” הן מילים גסות, והחוזה מאפשר להעיף אתכם בכל רגע נתון – גם אם העבודה שלכם היא הייטקית ומצוחצחת והמשכורת סבירה – אין גבול לכוחו של המעביד.
הוא ישלח אתכם למיונים חודרניים במכוני התאמה, ב- GPS שברכב יוכל לראות איפה אתם ברגע נתון, בעזרת הפוליגרף הוא יבדוק אצלכם זיעה ודופק כדי לדעת אם הדלפתם או גנבתם, בטלויזיה במעגל סגור יעקוב אחריכם, וכדי לכסות את עצמו מפני תביעות הוא יורה לכם, כמו אינטל, באיזו אצבע לגרד באף.
לפני שנתיים דווח על מפעל קוראני ששתל שבב תת עורי בגוף עובדיו כדי לבדוק נוכחות באזורי העבודה. למה לא, זה נורא יעיל.
זה לא נגמר בזה. הטרנד החדש במקומות עבודה הוא להכריח אתכם להתנדב למען הקהילה ואחר כך להשתמש בזה ליחצנות ולשיפור תדמית המקום. להתנדב זה יפה, אבל מה פתאום שהמעביד שלכם יחליט בשבילכם איפה, כמה ואם בכלל, ומה פתאום שאתם תעיזו להגיד לא, כשהיד המשלמת גם רומזת לכם מה רצוי, גם אם זה ממש לא קשור לעבודה.
ב – 1984 של אורוול עינו של האח הגדול היתה פקוחה תמיד למעקב חודרני והרסני אחרי חייו של האיש הקטן. עכשיו כשהבולשביזם מת ואנחנו בתוך עולם אמיץ חדש שבו שולטים כוחות השוק, כלומר כוחות הכסף, מתברר שהאח הגדול חי ובועט, אבל זה הבוס שלכם שחושב שהעובדה שהוא משלם תמורת עבודתכם, הופכת אותו גם לשליט על חייכם.
הדברים נאמרו בפינה “גילוי דעת”, “אולפן שישי” , ערוץ 2. 23.9.05