טיפת חלב
הפוסט הזה הוא לא פוסט נגד הנקה. הוא גם לא פוסט בעד הנקה. כמי שאין לה ילדים, וגם לא מעוניינת בשכאלה, אין לי עמדה מוגמרת האם נכון כן או לא להניק.
הפוסט הזה הוא כן פוסט נגד כפיית הנקה ונגד הרחבת השליטה של המדינה על גופן של נשים.
הצעת החוק לעידוד הנקה ושמירה על אופן הזנת תינוקות, מבית היוצר של ח”כ דני דנון, מובאת בימים אלה לקריאה טרומית. על פי ההצעה, אשה המעוניינת שלא להניק תצטרך לחתום על טופס מיוחד, באישור שר הבריאות, שמסביר לה את כל יתרונותיה של ההנקה. רק לאחר מכן יוכל תינוקה לקבל תחליפי חלב. כמו כן אוסרת ההצעה על פרסום תחליפי חלב אם בשטח בית החולים ובית היולדות.
במבט ראשון, מדברי ההסבר לחוק, נראה כי לחוק ישנן מספר מטרות לגיטימיות, ואולי אף חיוביות – הוצאת המפרסמים מבתי החולים, עידוד הנקה, וחשיפתן של הנשים היולדות למידע רב יותר. אולם, בחינה של כל אחת מהמטרות האלה בפני עצמה, מראה כי ניתן היה להשיג כל אחת ואחת מהן בדרכים רבות אחרות, יעילות בהרבה.

אם מטרת המחוקק הינה הוצאת המפרסמים מבתי החולים, אין צורך לחייב נשים לחתום על טפסים ומסמכים מיד לאחר הלידה. על הדרך כדאי להוציא את המפרסמים גם מקופות החולים, ממשרדי הרופאים שלנו ואולי גם משלטי החוצות בנתיבי איילון. כל זאת עדיף לעשות באמצעות חקיקה הנוגעת ישירות למפרסמים, מקיפה ורחבה בהרבה מההתיחסות הספציפית מחדרי היולדות. בנוסף, ובו בזמן, מן הראוי שהמדינה תחליף את המפרסמים ותסבסד ליולדות שבוחרות שלא להניק את תחליפי החלב.
אם מטרת המחוקק היא עידוד הנקה, ניתן להשיגה בדרכים רבות – פעולה כנגד בעלי עסקים שאינם מאפשרים לנשים להניק בשטחם, פתיחת פינות הנקה במשרדים, אוניברסיטאות ובתי עסק, הארכת חופשת הלידה, פעולה כנגד מעסיקים שמפטרים נשים בהריון ואמהות צעירות, הגברת המודעות לאפשרותן של אמהות לקחת הפסקות הנקה במהלך יום העבודה, ופתיחת מעונות יום מסובסדים בקרבה למקומות העבודה שתאפשר ניצול מיטבי של הפסקה זו. במלים אחרות, הדרך לעודד הנקה היא הנגשה של ההנקה לנשים, והקטנת המחיר החברתי והכלכלי שהן משלמות על הבחירה להניק. כל הדברים הללו יתרמו גם לפתרונן של מספר בעיות חברתיות אחרות.
אם מטרת המחוקק לתת בידיהן של נשים מידע רב יותר על מנת לאפשר להן לבחור בצורה מושכלת את תזונת ילדיהן, ניתן, ראוי ורצוי לעשות זאת הרבה לפני שהן מגיעות לבית היולדות. זאת, כמובן, תוך חשיפתן לכלל המידע, לא רק על יתרונותיה של ההנקה אלא גם על חסרונותיה – על השלכותיה הפיזיות על גוף האם, על השלכותיה הנפשיות, על השלכותיה הכלכליות והחברתיות, ועל אפשרויות ההנקה של ההורה שלא ילד (כן, גם גברים יכולים להניק). באותה ההזדמנות יש להעניק להן גישה למידע, שלא מפי המפרסמים, על כלל תחליפי חלב האם השונים המצויים בשוק, על יתרונותיהם וחסרונותיהם. בנוסף, יש עוד נושאים שכדאי להרחיב את ידיעתן של האמהות לעתיד לגביהם – מידע על דיכאון אחרי לידה וסימניו המקדימים, על זכויותיהן התעסוקתיות, ועל הגברת הקשר בין ההורה הלא ולדן לבין הילוד.
אם כך, מדוע בכל זאת להיכנס לחדרי היולדות ולהחתים אותן על טפסים, בדיוק בשלב בו הן זקוקות למנוחה ולשקט, וממש לא מעוניינות להתעסק בפרוצדורות ביורוקרטיות? התשובה היא – שליטה.
לא מדובר כאן בהצעת חוק שנועדה לתרום לאם ולילוד כפי שמנסים להציג אותה. מדובר בהצעת חוק שנועדה להגדיל את מידת השליטה והפיקוח של המדינה והחברה על גופן ועל מחשבתן של אזרחיותיה. בהצעה שנועדה לוודא שברגעים בהן הן חשופות ופגיעות, ברגעים בהן הן זקוקות למנוחה ולשקט וממש לא מעוניינות להתעסק בפרוצדורות ביורוקרטיות, נשים תאלצנה למלא טפסים על מנת להימנע מלבצע פעולה פיזית שהן אינן מעוניינות בה. חלקן תמלאנה את הטפסים מבלי לעיין בהם באמת, רק כדי להיפטר מהמטרד. אחרות תבחרנה להניק רק כדי לחסוך לעצמן את הטרדה, ואחרות נוספות תקראנה את הטפסים, תחתומנה ותתחלנה את טיפולן בתינוק עם מטען כבד של רגשי אשמה. גם אלה וגם אלה וגם אלה, תהיינה במצב בו “כי אני לא רוצה” אינה תשובה מספקת בשביל להימנע מעשיית דבר שנעשה בגופן.
אי אפשר לסיים מבלי לקשור את החוק הזה לשאר החוקים המתרגשים עלינו לרעה בימים האחרונים. חקיקה פאשיסטית אינה רק חקיקה האוסרת פעילות מחאה, או מצווה על חקירת מארגניה, כי אם גם חקיקה המצמצמת את חופש הבחירה והפעולה של אזרחי המדינה, וזה בדיוק מה שעושה הצעת החוק ההנקה.
מדובר כאן בחוק, אחד מני רבים, שמנסה להגביל את החופש של האזרחים, ובעיקר של האזרחיות לבחור, להתבטא, לחשוב ולנהל את חייהם. מדובר בחוק שמרחיב את מידת האחיזה של המדינה בחייהם של אזרחיה ובגופם (ושוב, בעיקר גופן). זאת, על אף שהוא לא דובר בהקשר הזה, וכמו מרבית החקיקה העוסקת בזכויות נשים, לא נכנס לכותרת של “זכויות אדם”, אלא, סווג בעיקר תחת “ענייני נשים”, ואת זה ראוי שיקחו לעיונם כל אותם גופים, פעילים וארגונים העוסקים בתחום.
פורסם בבלוג Radically Blonde


