• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

על חמישה גנרלים אשכנזים

הכרזה הקוראת לשובו של גלעד שליט, מזכירה כמה חסרים פה מנהיגים שלא רואים את המציאות אך ורק מבעד למשקפת הצבאית
אבנר הורביץ

חמישה גברים אשכנזים בגיל העמידה. כולם גנרלים מהוללים יותר או פחות, בעלי עבר ביטחוני עשיר, מישירים מבט אל העוברים ושבים ואומרים שאפשר וצריך להחזיר את גלעד שליט. הם לובשים חולצות כותנה מכופתרות בגוון תכלכל, מגולחים למשעי והבעת פניהם כולה רצינות ואחריות. כל-כך קל להיכנע לדמויות הסמכותיות קרות מזג, מקרינות הביטחון, בעלי חיתוך הדיבור הצבאי שיכולות לתת לנו תשובות קלות לשאלות קשות.

גלעד שליט וסיירת החולצות הכחולות. איפה אנשי הרוח? והנשים? צילום: ת"ר

המודעה הזאת, המתנוססת לראווה ברחובות ישראל, מזכירה את הנוכחות הדומיננטית של האתוס הצבאי בשיח האזרחי כאן.

סוגיית גלעד שליט היא סוגיה ערכית ומוסרית. ברור לכולנו שאפשר להחזיר אותו – השאלה היא כמה אנחנו מוכנים לשלם תמורת זה. לבי יוצא אל גלעד שליט הנמק בכלאו ובני המשפחה שיודעים שיכול היה להיות פה כבר, אבל איננו. אני יכול להבין גם את האחריות הכבדה והשיקולים שעומדים בפני מקבלי ההחלטות והחשש מהדם שקרוב לוודאי עוד יישפך כתוצאה משחרור מחבלים רצחניים.

אבל דעתו של כל אחד מחבורת הגברים הסמכותיים על שלט החוצות, כמוה כדעתו כל אחד ואחד מאיתנו, האזרחים “הפשוטים”. עברם הצבאי המפואר איננו תקף לעניין גלעד שליט. הידע הצבאי שלהם אינו רלוונטי לענייננו. הם לא יכולים לחדש לנו שום דבר שאינו ידוע לכל. נהפוך הוא. השנים הרבות שבהם ראו את המציאות מבעד לכוונות הרובה עלולות דווקא להוביל לקיבעון מחשבתי וצרות אופקים.

אני יכול לראות בדמיוני מודעה זהה, אך במקום הדמויות הללו מתנוססות דמויות אחרות: אנשי רוח, שופטים, רבנים, סופרים, אנשי אקדמיה, פילוסופים, אוחזי עט, אנשי חינוך. ונשים, כמובן. נשים שאינן שותפות לאתוס הגברי השוביניסטי שעדיין שולט בחברה שלנו. המודעה הזאת אינה מייצגת את עולם הערכים שלי ואת זה שהייתי רוצה שהמנהיגים שלי יאחזו בו.

הכרזה הזאת מזכירה, כאמור, את הרוח המיליטריסטית שעדיין נושבת אצלנו. ניצנוץ הדרגות קוסם לנו. השתיקות הידעניות מרשימות אותנו. ההיסטוריה הצבאית והקרבות שעברו המצולמים הופכים אותם לברי סמכא ומעניקים תוקף לדבריהם. אנו עומדים מול “הגברים יודע כל” הללו ומתרשמים. הם הרי היו בסיירת. הם פיקדו על אוגדות שלמות, הם עמדו בראש המוסד או השב”כ. הם בטח יודעים על מה הם מדברים. והגנרלים האלה משתחררים מהצבא והופכים לפוליטיקאים ומנהיגים.

אולם למיעוטם יש אכן הכישורים להיות מנהיגים, פוליטיקאים, מובילים חברתיים ומדינאים. רובם, כפי שאנחנו חווים זה שנים, הם אנשי חסרי חזון, בעלי ראייה מדינית מוגבלת ויכולת מועטה ביותר להוביל חברה אזרחית מורכבת כשלנו. אנו זקוקים למנהיגים בעלי שיעור קומה, שיוכלו לראות את המציאות שלא רק מבעד למשקפת הצבאית ויביאו איתם מטען רוחני, תרבותי, חינוכי ומוסרי שכל כך חסר בימים אלו.

הכותב הוא פעיל בלוחמים לשלום

כנראה שיעניין אותך גם: