שלוש שאלות ליוזמי העצומה למען רשימה משותפת חד”ש-בל”ד בבחירות לכנסת
בימים האחרונים מתנהלת החתמה על עצומה הקוראת להקמת רשימה משותפת חד”ש-בל”ד בבחירות הקרובות לכנסת.
שלוש שאלות מתבקשות ליוזמים ולתומכים בהקמת רשימה משותפת זו:
1. מדוע אדם מתקדם [ערבי(ה), יהודי(ה), דרוזי(ת), מוסלמי(ת), נוצרי(ת), חילוני(ת),] יתמוך ברשימה המשותפת כאשר בבחירות הפנימיות הנפרדות שתי הרשימות – חד”ש ובל”ד – מנעו כל ייצוג לנשים במקום ריאלי ברשימתם? בחד”ש לא נמצאה ולו אשה אחת ראויה להיות מועמדת באחד מארבע המקומות הראשונים ברשימה, ובבל”ד אפילו לא מועמדת אחת באחד משש המקומות הראשונים;
2. מדוע אדם מתקדם יתן קולו לבל”ד שבכינוסה האחרון מנהיגיה הכריזו שמטרתם היא להקים רשימה חד-לאומית אחת ? (ראו “פסל אלמקאל” מה-27.1.06);
3. מדוע אדם מתקדם יתמוך בחד”ש-מק”י שמנהיגיה מתהדרים בדבקותם כביכול בסוציאליזם, ובאותה עת הם שוללים את זכויות העובדים והגימלאים שלהם? למשל, משך שנים הם מלינים את שכר העובדים ואת הגימלאות של הפנסיונרים ומביאים חלק מהם לפת לחם; (קראו את הכרוז “יחולקו מייד הפנסיות של גימלאי מק”י-חד”ש” שחילק בזמנו הגימלאי משה בן-חורין המנוח בכניסה לישיבת הנהגת ההסתדרות);
שאלות אלו מחייבות תשובות כנות ומשכנעות, ולא תשובת-מריחה, כי הרשימה המשותפת היא הרע במיעוטו.