• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

על צמיחה, בחירות ובלוגים

איציק ספורטא

כמה טוב המצב בארץ, אי אפשר שלא להתרשם מנתוני הלמ”ס המבשרים לנו שהצמיחה בישראל גבוהה פי שניים מאשר במדינות המפותחות, אומנם הצמיחה לנפש גבוהה רק ב-65% אבל מה שה כבר משנה. העיקר שצומחים.

מכך נובע שהמדיניות הכלכלית היא הצלחה כבירה,  ואם הצלחה כידוע אי אפשר להתווכח. רק מה לעשות שהנתונים הללו שווים כקליפת השום לרוב תושבי ישראל, שלא לדבר על תושבי השטחים הכבושים והרשות הפלסטינאית שאינם כלולים כמובן בסטטיסטיקה הזו.

זמן בחירות היה אמור להיות זמן בו מחדדים ומלבנים נושאים חשובים לתושבי הארץ, משום מה, ואולי זו תחושה אישית, נראה שדווקא בזמן הזה הושעה הדיון הזה כמעט לחלוטין, בצפייה שלאחר הבחירות ישתנה משהו. לפי המצב הנוכחי לא נראה שיהיה שינוי מהותי, החשש שלי שלא רק שלא יהיה שינוי מהותי כל שינוי שיהיה יהיה בשוליים.  

בימים האחרונים אני קורא טקסטים שעוסקים בנושא אתיקה ביחסי עבודה, שם אני נחשף שוב לויכוחים בין הכלכלנים הקלאסיים והנאו-קלאסיים לכלכלנים המוסדיים. הטקסטים מרתקים, אבל גם קצת מייאשים, כיון שהויכוחים של סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה ועשרים הם אותם ויכוחים שאנו מתווכחים היום, כאילו לא עברה מאה מאז. גרוע יותר נראה שקובעי דעת הקהל ומובילי המדיניות הכלכלית הרבה פחות מתוחכמים מבעלי דעה דומה לפני מאה שנה ויותר. וגרוע עוד יותר שאין כח נגדי בעל עוצמה לתפיסה הפרימיטיבית לגבי כלכלה וטבע האדם שנובעת מהתפיסה הנאו-קלאסית.

האם זה קשור לצמיחה ולבחירות? קשור ועוד איך, כיון שצמיחה אינה מעניינת אם היא תוצר של ניצול עובדים והתייחסות אליהם כאל סחורה, כמו גם סבסוד מסיבי של בעלי ההון על חשבון אותם עובדים ועובדות, ועל חשבון אלה שאין להם. שלא לדבר על איך ומה מודדת צמיחה.

בזמן האחרון אני גם חושב על מה המשמעות של מה שאני כותב כאן. מאמר של אריאנה הפינגטון ב”הארץ” מדגיש את חשיבותם של בלוגים לדיון הציבורי, אחד הדברים שהיא כותבת שכבעלת טור בעיתון העורכים לא היו מאפשרים לה לכתוב שוב ושוב על אותו נושא, זו פריבילגיה של בלוגרים. אז הנה אני מנצל את הפריבילגיה הזו.

כנראה שיעניין אותך גם: