אנחנו לא רוצים מלחמה עם סוריה
מסתבר, אם כן, שהסורים ירו על מטוסים ישראלים.
אוי ואבוי! סורים טיפשים שכמותם. מה פתאום הם מבצעים פרובוקציה אידיוטית שכזו!
אה, רגע, יש משהו שם באותיות הקטנות של מאמר הפרשנות, שמצביע על משהו… מממ… זה היה מעל שמי סוריה… מה עושים שם מטוסים ישראלים בימים אלה של מתח?..
יכולתי לעמוד שם עוד כמה רגעים, במעבה ההמולה של צרכנים בהולים וקופאיות זריזות אצבעות, כדי להעמיק לקרוא מהפרשנות הנרחבת והמלומדת, אבל הזעם הסתום, החונק, שפכפך בקרביים ציווה עלי לנטוש מיד ולעזוב את הנושא, כדי שלא אהרוס לעצמי סופשבוע יפהפה שאותו תכננתי לבלות בעיקר בחוף הים.
לא צריך לשפשף יתר על המידה את הפדחת כדי להבין שהזעם הזה, החותך בפנים הבשר כמו להבי גילוח זעירים, לא נבע רק מהטיפשות המטורפת של מי שהגה את הרעיון המבצעי הכביר לטוס מעל שמי השכנה ממזרח ואפילו, על פי הממשל הסורי, להטיל פצצות באיזשהו אתר נידח במדבר, אלא גם ובעיקר מהמניפולציה המיידית של האירוע, בכותרות ספין של דיו אדומה, שמסיתה את הדיון מיד ובלא שיהוי הרחק מהשאלה הפשוטה והחותכת: מדוע ישראל, למען השם, יוצאת מגדרה כדי למשוך את הסורים למלחמה?!
אתם מבינים, כל נפחו של המוצר החדשתי הונח על כרעיה של האקסיומה הנושנה ההיא: אנחנו מותקפים שוב.
האם הסורים כבשו את הכנרת, או החלו מחדש את עבודות הטיית מי הירדן? האם הופגזו ישובי הגולן או עמק החולה ע”י הארטילריה ממזרח? או שמא נתגלה שהסורים נוהגים לחדור לתחום האווירי הישראלי בלי לבקש רשות ובניגוד לחוק הבינלאומי?..
זוכרים? הם שצווחו באוזנינו רק לפני כמה שנים, שלסדאם יש נשק להשמדה המונית, והרי אין ספק בכך, כי יש מקורות מודיעיניים ממוקדים ואמינים. ובודאי יש לו קשר עם אל קעידה (שהפך להיות האויב האורווליאני המושלם). הסי.איי.איי והמוסד והאם.איי 5 עם מיטב מומחיהם אמרו זאת, הרי לא תטיל ספק במומחי מודיעין. כולנו חיינו בסכנת השמדה בעידודו של הממסד הביטחוני, שמרוב מידע מודיעיני לא טרח אפילו להקשיב לפקחים הבינלאומיים שחפרו ונברו בכל חור במשך שנים בעירק ולא מצאו אפילו מבחנה אחת לרפואה.
אני גולש כאן במודע אל מעבר לאוקייאנוס האטלנטי, מפני שאני מאמין בהחלט שאת מעייניה של התחממות המנועים הכללית בחזית הסורית ניתן למצוא במנגנוני הביטחון, האקדמיה והעסקים בוושינגטון יותר מאשר במטכ”ל הישראלי או במרכז הליכוד.
מלחמה עם סוריה הינה חלק מסדר היום התוכף של הקליקה הניאו-קונסרבטיבית, וכדי להבין זאת לא צריך לירות חיצים עיוורים של ספקולציות בחשכה. כל שצריך לעשות זה להאזין למה שהם אומרים בגלוי, ולקרוא את משנתם המלומדת במסמכים האידיאולוגיים שלהם. אחד מעין אלה הוא Rebuilding America`s Defences, מסמך מסמר שיער של אירגון שנקרא PNAC
הקבוצה הזו משקפת את האידיאולוגיה הניאו-קונסרבטיבית שצמחה בשנות החמישים והשישים ביחד עם הוגים כמו לאו שטראוס מאוניברסיטת שיקגו, שבאופן די כללי ניתן לומר עליה שהיא בזה לכל אידיאל של חירות ושיוויון, וטוענת כי כל אומה זקוקה למיתוס מאחד בדמותו של אוייב רב עוצמה. המסמך של
בקור רוח מקפיא דם מפרט המסמך הזה, פסקה אחר פסקה, את הדרך להשתלטות אימפריאלית והטלת פקס אמריקנה (במילים שלהם) ברחבי העולם. הדו”ח רואה חשיבות עליונה, כמובן, בהשתלטות מוחלטת על אזורים עתירי משאבים כמו המפרץ הפרסי (עירק, אירן?) והים הכספי (אירן, אוזבקיסטן וכו`, שאפגניסטן ופקיסטן משמשות כמוצא לאוקייאנוס). מילים כמו שיח, דיפלומטיה, שיתוף, הדברות, ברית (ושלא לדבר על `שלום`) בכלל לא מופיעות בעשרות הדפים של הפרסום הזה, הבולט בגאווה ובשלל צבעים באתר האינטרנט שלהם.
ההשתלטות על עירק מצוינת במסמך כתכלית הכרחית גם אם סדאם ייעלם (ממש כך), ולפחות בבמה הזו הם לא קישטו את תאוות הכיבוש בבגדי המלך, ולא טרחו לציין בכלל `דמוקרטיה למזרח התיכון`. וכאילו החוויה הטראומטית בעירק היא לא יותר מאשר שריטה קלה בכתף, וכאילו לא נתגלו שקרי התעמולה במלוא מערומיהם, ממשיכים שופרות האידיאולוגיה הזו להכין את הקרקע לקראת הפצצת אירן בנשק גרעיני ולקראת עימות עם צפון קוריאה, באותה טקטיקה של מסע הפחדה, כש`הערכות מודיעיניות` משמשות להן עלה תאנה. וכן, גם סוריה נמצאת ברשימה הזו. וכנראה שלחיילים הישראלים שמור תפקיד של כבוד בתיאטרון הנאו קונסרבטיבי הסוריאליסטי שאינו יודע גבולות, כי הם אלו שיצטרכו להסתער על גדרות התיל למען האימפריה האמריקאית העולה ולמען נתח עסיסי נוסף של רווחי נפט ונשק.
האידיאולוגיה המוטרפת הזו קנתה לה שבת עמוק בקרב האליטה האמריקאית, ולפי כל הסימנים, זו הישראלית מחרה מחזיקה אחריה. לא מדובר רק בביבי נתניהו, אשר כוכבו דרך במסדרונות הנאו קונסרבטיביים, והוא מחוייב לשולחיו ולמחנכיו יותר מאשר לציבור הישראלי. האליטה שלנו למדה להכיר את הערך העצום הטמון בכלכלה של מלחמה, וביכולתו של מצב נצחי (אורווליאני) של בטחון רעוע וחרדת קיום לנטרל אנרגיות של מרי כנגד הסדר המעמדי הקיים. תפיסות ליברליות בדבר הדיווידנד הכלכלי והעסקי הנובע מיציבות של שלום ויחסים דיפלומטיים נדחקו לשוליים, וחגיגת ההתעשרות נמצאת בשיאה. לא פלא שהתקשורת הישראלית, הבמה המונופוליסטית של האליטה, מקדמת בתרועות את סדר היום של המלחמה הנצחית, בעיצוב דעת קהל מפוחדת ופרנואידית שלא מסוגלת לראות מטר אחד מחוץ לטווח הראיה המיידי.
ההבנה של הפיזיולוגיה המורכבת של המלחמה בעירק מטילה עלינו לבצע שינוי מהותי ביחס שלנו למלחמות באזור. אל לנו להיגרר אחר השיח הלוקה, המעוצב בזירה הצרה שבין כותרות אימה מהדהדות והערכות מודיעין מניפולטיביות. אנחנו אלה שסופגים את המחיר הקשה של ההסלמה המתרחשת באזורנו מאז תחילת המאה החדשה, ודמנו שלנו נדרש להכנת לבני הבניה של ארמון הקיסר. זוהי זכותנו וחובתנו לעמוד על המשמר ובאצבע תקיפה להזהיר את שלטונותינו לבל יבצעו התגרויות חינם שעלולות לדרוש מחיר יקר של חיים.


