מה יהיה על עובדי קבלני העבודה וקבלני השירותים? בראשית 2008 צריך להיכנס לתוקף סעיף חוק שנחקק כבר בתש”ס שבו תקופת הזמניות של עובדי קבלני העבודה תהיה 9 חודשים ולא שלוש שנים (החוק מ-1996), עובדי קבלני השירותים ימשיכו לנקות, לשמור ולעבוד קשה בשכר לא שכר ותנאים לא תנאים. תשאלו כיצד חוק שנחקק בתש”ס טרם הופעל בתשס”ח לאלוהי חוק ההסדרים הפתרונים.
להלן הסעיף המקורי בחוק:
העסקת עובד של קבלן כוח אדם (תיקון התש”ס)
12א. (א) לא יועסק עובד של קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים; יראו רציפות בעבודה לענין סעיף זה אפילו חלה בה הפסקה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר, במקרים חריגים, להתיר העסקת עובד אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים, ובלבד שתקופת ההעסקה הכוללת אצל אותו המעסיק בפועל לא תעלה על חמישה עשר חודשים. (ג) הועסק עובד כאמור אצל אותו מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים או על תקופה נוספת שהוארכה לפי סעיף קטן (ב), ייחשב העובד כעובד המעסיק בפועל, בתום תקופת תשעת החודשים או תקופת ההארכה, לפי הענין. (ד) נחשב עובד של קבלן כוח אדם כעובדו של המעסיק בפועל כאמור בסעיף קטן (ג), יצורף ותק העובד בתקופת העסקתו על ידי קבלן כוח האדם אצל אותו מעסיק בפועל, לותק העובד בתקופת העסקתו אצל המעסיק בפועל.
כעת אנו מתבשרים שמתנהל מו”מ שנועד לקבוע את תקופת ההעסקה ליותר מתשעה חודשים, בהסתדרות מדברים על שנה עד שנה וחצי ובקרב חברות כוח האדם ואחרים על שנתיים. טוב מהם שנתיים לעומת הנצח. כבר נכתב על ביקורת של קו לעובד בנושא וההסתדרות בשלה.
הגזר בהסכמה זו אמור להיות שיפור תנאי העובדים הן של עובדי קבלני העבודה והן של עובדי קבלני השירותים, שכידוע אין חוק מיוחד החל עליהם כיון שתבנית ההעסקה שלהם נחשבת לכזאת שאינה דורשת הגנה מיוחדת.
בנוגע לתנאי העסקתם של עובדי קבלני העבודה הסעיף בחוק הוא כזה:
החלת תנאי עבודה (תיקון התש”ס)
13. (א) תנאי העבודה, ובמקום שיש בו הסכם קיבוצי – הוראות ההסכם הקיבוצי, החלים על עובדים במקום העבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח אדם, יחולו, לפי הענין, על העובדים של קבלן כוח האדם המועסקים באותו מקום עבודה, בהתאמה, בין היתר, לסוג העבודה ולותק בעבודה אצל המעסיק בפועל. (ב) חלים על העובד של קבלן כוח אדם יותר מהסכם קיבוצי אחד, ינהגו לפי ההוראה שהיא לטובת העובד; לענין סעיף קטן זה, “הסכם קיבוצי” – לרבות הסכם קיבוצי החל על עובדים מכוח סעיף קטן (א) או הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה אצל קבלן כוח האדם. (ג) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול לגבי עובד שתנאי עבודתו אצל קבלן כוח האדם מוסדרים בהסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957, ובלבד שהסכם כאמור הורחב בצו הרחבה, וההגדרה “הסכם קיבוצי” שבסעיף 1 לא תחול לענין זה.
מי שקורה רק את סעיף א`, ואפילו ב`, צריך להיות מאושר כיון שיש השוואת תנאים בין עובדי קבלן העבודה והעובדים של המשתמש, אבל סעיף ג` מאפשר נותן אופציה להתעלם מסעיף השוואת התנאים. וראו זה פלא אכן השתמשו באופציה וכעת חל על עובדי קבלני עבודה הסכם קיבוצי כללי שהורחב ותנאיו לא ממש מרשימים.
לאור זה יש לי חשש סביר שהסכמים בין ההסתדרות למעסיקים הן בנוגע לתקופת הזמניות והן בנוגע לתנאי עבודה לא ממש יהיו לטובת עובדי קבלני העבודה ועוד פחות לטובת עובדי קבלני השירותים. האחרונים זכאים להיכלל גם כן כעובדים בקטגוריה שלא תאפשר להעסיקם לעד במשרות בעלות שכר נמוך ובתנאים מינימאליים, למה שגם הם לא יהפכו לעובדי המעסיק בפועל לאחר תשעה חודשים (החוק המקורי) והשוואת תנאי שכרם לעובדים במקום העבודה בו הם עובדים מידי יום?