מה הבעיה היסודית של מערכת החינוך? “הבעיה היסודית היא לא תקציב החינוך. מדינת ישראל משקיעה יותר ויותר כסף בכל תלמיד ובכל זאת התוצאות הולכות ויורדות”. תגידו מי שאומר דברים אלה כנראה יודע על מה הוא מדבר, אלא שהדובר הוא זה שדאג שתקציב החינוך יקוצץ ללא רחם. כי אם התקציב אינו הבעיה אזי דווקא קיצוץ אמור להביא לתועלת מרובה יותר. אלא שאותו אדם הוא שקיצץ ועדיין ממשיך לטעון שאנו משקיעים יותר ויותר כסף. הבנתי, קיצוץ בעולם מקביל הוא תוספת.
לא בשל המשפט שלמעלה החלטתי לכתוב כמה מילים אלא בעקבות המשפט המדהים הבא: “”אנו נוטים לחשוב שכסף יעשה את העבודה אבל יש הרבה מקומות – ברפואה, פסיכולוגיה, צבא – בהם המצוינות היא לא פונקציה של כסף. בצבא, היחידות המצטיינות – אין להן שכר גבוה יותר. מה שקובע זה הסלקטיביות של המקצוע. אתה נותן סטאטוס וגאווה למקצוע. ככה זה אצל רופאים ופסיכולוגים”. על פי זה יש בעצם שני סוגי בני אדם, האחד אנשי עסקים וחבר מרעיהם אשר המוטיבציה שלהם היא תוצאה של תמריצים כספיים, וכדי שאלו יפעלו צריך לשלם להם מיליונים, לדאוג שישלמו מעט מס ובכלל ללטף ולטפח אותם כאילו אין עולם בלעדיהם. לעומתם יש סוג אחר של אנשים שדווקא שכרם הנמוך הוא שמהווה תמריץ לגביהם. כסף לא מעניין אותם רק סטאטוס מקצועי ופשוט צריך לטפלל אותם להאמין שמקצועם הוא חשוב ובעל סטאטוס גבוה ואז לא צריך לשלם להם כמעט כלום. בעצם יש עוד סוג של בני אדם שאותם צריך ממש להכות כדי שיעשו משהו ולכן קוצצו הקצבאות שקיבלו ללא רחם על ידי הדובר הבלתי נלאה הזה שהעביר את הכספים הללו לקבוצה הראשונה שהיא החשובה באמת.
הדברים הללו נאמרו בועידת ישראל לעסקים אותה ועידה שבה משתתפים כל אלו שמדיניותו של הדובר יצרה את התנאים להעשרתם כמעט ללא גבול. הוא גם מועמד אחת המפלגות לראשות הממשלה. רק בפני הקהל הזה אפשר לומר דברי הבל כאלה ולצאת בשלום כי מדובר בחבורה שתהפוך עולמות בכדי להאדיר את הונה על חשבון כל היתר.