• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הפוליטיקה של הטינה

יוסי דהאן

העיתונים מלאים בפרשנויות של שני הקרנבלים שהתרחשו בשבועיים האחרונים בארצות הברית, ועידת הדמוקרטים וועידת הרפובליקנים. מי ניצח ומי הפסיד, האם הנאום של אובמה עלה על זה של מקקיין, והאם הבחירה של שרה פיילין היתה רעיון מבריק או כשלון מוחלט. אחת הפרשנויות המעניינות של שתי הועידות הללו באה לידי ביטוי במאמריהם של פול קרוגמן ב”ניו יורק טיימס” ולינדה גרנט ב”גארדיאן”, גרנט וקרוגמן מסבירים את ההבדלים בין שני מחנות הבוחרים כהבדלים הנעוצים במלחמת תרבות בין שני מחנות חברתיים ופוליטיים בארצות הברית. מאבק בין שתי אמריקות, קונפליקט בין שני עמים שונים המאכלסים את אותה טריטוריה ונמצאים תחת אותה ריבונות, העוינים זה את זה ואינם סומכים אחד על השני.

המחנה הרפובליקאני מזהה את עצמו כאנשי העיירות הקטנות,אנשים בעלי ערכים ראויים, אנשים המחוייבים לקהילה, לחיי המשפחה, לאדמה, למולדת, לדגל ולכנסייה. קולקטיב שרואה, באמצעות הטלוויזיה, את אמריקה האחרת, זו החיה בערים הגדולות, אלימה ופושעת, ערים מליאות בסמים, זנות ופורנוגרפיה.

אנשי העיירות הקטנות מתעבים במיוחד אינטלקטואלים, את האליטות מהחוף המזרחי, בעיקר אלה המתנשאים עליהם והסבורים שהם אינם אלא טיפשים. הפוליטיקה של הרפובליקאנים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בועידה הרפובליקנית, כותב קרוגמן, היא הפוליטיקה של הטינה. המחנה הרפובליקני מעדיף אנשים שמדברים פשוט ולעניין. לא אינטלקטואלים מהרוארד, כברק אובמה המתייחסים בזלזול לאמריקאי הפשוט מארקנסו ומונטנה. מכאן גם החיבה הרבה שלהם לנשיא בוש, בחור פשוט המדבר באופן ברור ומובן. הבעייה, כותבת גרנט, שכאשר הם נמצאים בשלטון הם רוצים לבטל את זכותן של נשים להפלה, לקדוח בחיפושי נפט באלסקה, להתעלם ממשבר האקלים, להתחיל במלחמות שלא ניתן לנצח בהם, ולכפות על שאר האמריקאים לחיות על פי ערכיהם.

כנראה שיעניין אותך גם: