• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

משוק ישן לכלכלה דמוקרטית

איציק ספורטא

השוק כמו שהכרנו אותו מת, אף פעם הוא לא היה ממש חיי, אלא היו כאלו שהפכו אותו לכזה בכח אמונה יוקדת שיש דרך אחת ויחידה, שנדמית לחוקי הפיזיקה, שדרכה החברה האנושית יכולה לפרוח. מאמיניו של השוק בישראל ממשיכים לפאר אותו כאילו כלום לא קרה, וכאילו שהמאמינים הזונחים את אמונתם השוקית הם בוגדים ברעיון שאין בלתו.

הגיע הזמן לא לדבר על תוכנית כזו או אחרת שתחלץ את החברה מהכשלים המהותיים של אותה אמונה, אלא על תפיסה שבה נבחנים יתרונותיו של שוק, אם יש כאלה, ושילובם במערכת חברתית אשר לנגד עיניה עומדים תושבי העולם הזה. אם לאחר שנים רבות של צמיחה מעל מיליארד בני אדם בעולם חיים מפחות מדולר ליום ויותר משני מיליארד משני דולר ליום, אם מיליוני ילדים מתים בעולם ממחלות שנכחדו במערב לפני עשרות שנים, משהו פה דפוק. דברים אלה אינם חדשים אבל הבעיה כרגיל היא שרק כאשר המדינות העשירות נפגעות מתחילים לחשוב על שינוי מהותי בתפיסה, כל עוד זה קורה לעניים ולנדכאים של העולם זה לא ממש מעניין.

המשבר הפיננסי בדרום מזרח אסיה וברוסיה לפני כעשור מגלה לנו גם שהארגונים הבינלאומיים שבאותן שנים הכתיבו את מדיניות השוק שלהם על המדינות שנפגעו, כעת משנים את דעתם ופתאום מגלים מחדש את כוחה של המדינה ומשאביה כדי לחלץ את כולם בלי להתחשב בשלב זה למה זה יעשה לשוק. כי מהו השוק?

השוק קיים כתוצר של הסכמה חברתית על דרך הניהול של הכלכלה, ללא המדינה אין שוק. בלי מערכת חוקים ומוסדות המסדירים את הפעילות הכלכלית לא היה אפשר לנהל מדיניות כלכלית של שוק או של כל דבר אחר. כמובן שלקוראי העיתונות הכלכלית יראה הדבר מוזר כיון ששם צויר השוק כאיזה כח עצמאי הנמצא מחוץ למערכת היחסים החברתיים. לא פעם קראנו שאל לה לפוליטיקה להתערב בשוק כי זה רק מפריע לו לפעול כמו שצריך. גם מוסדות אחרים כמו רגולציה נתפשו כגורם מפריע, שלא לדבר על ארגוני עובדים בשוק העבודה ששם הם ממש פוגעים בלב ליבו של השוק המסכן.

מי שמתבונן היום בשווקים הפיננסים שהעשירו מעטים בהרבה ורבים במעט, אם בכלל, רואה שוק שפעל פחות טוב מהמכולת השכונתית, אתמול קראתי שמנכ”ל סיטי גרופ לא הבין מה ההבדל בין CDS לרשימת מכולת, זה לא הפריע לו לקבל שכר בגובה עלות השכר של מדינה קטנה באפריקה, אבל העיקר לתת לשווקים לפעול כי הם יודעים. היום כל המומחים של אתמול ניצבים כעשירים בפתח ומבקשים מאות מיליארדים כדי לשמר את אותו שוק גרוטסקי שהקימו במו ידיהם.

התבוננות בשוק העבודה גם היא מגלה את כשליו אלא שאלו לא הטרידו את הנהנים וקובעי המדיניות כי מה להם ולעובדי שכר מינימום, עובדי קבלן וכו` העיקר שהשוק עובד. מה קרה בשוק העבודה? שימוש בנגזרות למיניהן של יחסי העסקה גרמו לכך שעובדים הפכו, כמו בעבר, לחלק מארסנל הכלים בהם משתמש המעסיק כדי להגדיל את רווחיו. כאשר הוא נזקק להם הוא מעסיק אותם, ככל הניתן, בתנאי מינימום וכאשר אין לו צורך בהם הוא נפטר מהם כמו שנפטרים מגרב משומשת. כך נוצרו פערים חברתיים הולכים וגדלים, כך גם חלוקת ההון בין עבודה להון התעוותה, ככל ששכר העובדים נמוך יותר כך הרווחים עולים ומה טוב מזה? בעלי ההון בנוסף להיותם עשירים מופלגים הפכו גם למציליי החברה והכלכלה, כי הם הרי מספקים עבודה לאותם חלכאים ונדכאים הנאלצים לעבוד כמעט בכל תנאי. בשם השוק יחסי הכח בין עובדים ומעבידים פעלו לטובת המעבידים ללא תנאי.

לפני היות השוק לקוסם שפותר את כל הבעיות לא היססו המדינאים לקבוע את הפרמטרים בהם יעבוד השוק, למשל קבעו שתעסוקה מלאה היא יעד כלכלי של המדינה, וחברה שוויונית גם היא לא כפירה בעיקר. לנוכח מראית עיין של הצלחה השתלטו המאמינים על מרכזי הכח והאזרחים עברו אינדוקטרינציה וחינוך מחדש כדי שאפילו לא יעלו על דעתם שהאלוהים החדשים אינו אלא מלך ערום.

תגידו, כתבת נו אז מה, מה צריך לעשות? נגיד שאתה אומר דברי טעם מה עכשיו? עכשיו צריך להפנים את מה שהיה מובן לרבים, אף שקולם לא נשמע, שצריך לעצב מחדש את היחסים החברתיים כך שהשוק בכל תחומי החיים הכלכליים יאפשר קיומה של חברה הוגנת, צודקת ומצליחה. לצורך כך אי אפשר לתת למומחים לנהל שום מערכת של יחסים כלכליים ללא מעורבות של גורמים חברתיים שיכללו גם את המדינה על מנגנוניה הרבים.

אם מדובר בקרנות הפנסיה, שהן גורם מרכזי בשוק ההון, אלו צריכות להיות מנוהלות לא על ידי פקידת אוצר לשעבר, או על ידי בחברות השקעה למיניהן, כולל בנקים. אלא על ידי מוסדות ציבוריים שבראש מעייניהם לא עומד רק הרווח, אלא גם ההשפעה החברתית, סביבתית ופוליטית של ההשקעה שלהם. לא הרווח העיקר אלא הדרך בה הוא מושג וההשפעה שלו על העובדים למשל. יגידו, אבל ההסתדרות לא ניהלה את הקרנות הותיקות כמו שצריך ולכן הן הולאמו. רגע, ומה קורה עכשיו, האם גורמי השוק הפיננסי כן ניהלו את אותן קרנות כמו שצריך?   

בנוסף מי שחוסך לפנסיה לא צריך להיות נתון לחסדי השוק הבלתי מוסדר בלי לדעת שבצאתו לפנסיה יקבל סכום כסף המספיק לחיים של כבוד. כאן צריכה לבוא המדינה ולהפעיל מנגנונים של הגנה על אותם אנשים. כאשר מדברים על החוסכים לפנסיה לא פעם שוכחים את אלו שנאלצים לחיות מקצבאות הביטוח הלאומי שהן לא יותר מלעג לרש. גם אלו צריכים להיות מכוסים בפנסיה שתאפשר להם רמת חיים מתאימה בלי קשר למה שהרוויחו בשנות עבודתם. אבל בלי קשר לפנסיות שוק ההון צריך להתנהל בשיתוף של גורמים אזרחיים שאינם ממחזיקי האמונה שרווח הוא הכל.

כך גם בשוק העבודה, אין משמעות לתחרות וחופש כאשר מעטים שולטים בתהליך, והעובדים ניצבים כיחידים בפני הכוחות הללו. צריך לחדש את יחסי הכח בשוק הזה, באמצעות התארגנותם של עובדים. כדי שאפשר יהיה לעשות זאת בלי לתת למעסיקים זכות וטו, כמו שקורה עכשיו. הזכות הזו עומדת בניגוד לחוק, אבל כבר למדנו שחוק הוא רק המלצה כאשר השוק עומד מעל לכל. כאן המדינה צריכה לאכוף את החוק לא רק באמצעות מוסדות משפטיים אלא גם בהפעלת כוחה באמצעות מערכת מיסוי שתאלץ מעסיקים שאינם מכבדים זכויותיהם של עובדים, ואו לחילופין החלטה שמעסיקים שכאלה לא יוכלו לקבל שום הטבה ממשלתית ושום חוזה עם המדינה ושלוחותיה, כמו עיריות ומוסדות מתוקצבים אחרים, למשל אוניברסיטאות, בתי חולים ועוד.

על העובדים להבין שאין דרך אכיפה טובה יותר מהתארגנות. גם אם זה קשה, גם אם זה נראה חסר סיכוי, זה מה שצריך לעשות. התארגנות אינה רק לצורך השפעה על שכר וחלוקת רווחים, אלא גם  לצורך קביעת מעמדם של העובדים כחלק מהותי של הארגון, ושילובם בקבלת ההחלטות הארגוניות. כי מה שווה דמוקרטיה אם היא אינה מתקיימת במקומות העבודה? כמובן שצריך לבוא שינוי בדרך בה ארגוני העובדים פועלים.

היום מדברים על רגולציה ושאר ירקות, זה לא מספיק צריך ניהול משותף של שווקים עלי ידי כל המעורבים בהם, זה לא רק יגרום לכך שתהיה חברה טובה יותר אלא גם כלכלה טובה יותר. נגמר עידן המומחים יודעי כל שיודעים בעצם רק דבר אחד וגם הוא מוטעה.  

כנראה שיעניין אותך גם: