• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

על מנצחים וכח

איציק ספורטא

ברבים מהעיתונים של סוף השבוע עוסקים העיתונאים והעיתונאיות במנצחים והמפסידים של השבוע הקודם. בין המנצחים נמצאים יוגב ועיני, מתברר שיוגב הוא יצירתי, חכם ומצליח, ועיני ממש משכמו ומעלה. יותר משהדבר מעיד על האנשים עליהם נכתבו הדברים זה מעיד על עיתונאיננו שנוהגים ונהנים להרעיף שבחים על המצליחים ובעלי הכח. אני עוד זוכר מה נכתב על פרץ ואולמרט בשבוע הראשון של מלחמת לבנון השנייה, משהו בין צ’רציל למשיח.   אותו יוגב המוצלח אומר כמה דברים שבעיני מתבונן מהצד לא נראים מבריקים במיוחד: “התוכנית הכלכלית נעשתה מתוך מחשבה שלא לפגוע בעשירים ובמבוססים כדי שלא יברחו מהארץ – כך אמר הערב אורי יוגב היועץ החיצוני לראש הממשלה, שניהל את המו”מ על עסקת החבילה, בראיון לערוץ 1, במענה לשאלה מדוע נבחרה תוכנית כלכלית בעלת פוטנציאל פגיעה בשכבות החלשות, אמר יוגב: “תמיד רוצים לעשות תוכנית כלכלית שהעשירים יממנו אותה. אבל אי אפשר לקחת מהעשירים כי הם יכולים לקחת את העסקים שלהם ולעבור למקום אחר. אפשר לעשות עסקים בכל מקום בעולם ולא רק בישראל. ישראל היא לא המקום הכי טוב לעשות בו עסקים”. בדברים אלה דומה היוגב לאותם עיתונאים שמקלסים אותו מכיוון שמה שמשפיע עליו אינו שום דבר שיש לו ערך לכשעצמו אלא פשוט פחד מבעלי הכח.

לא משנה אם האיום של בעלי הכח הוא בר מימוש או לא, העיקר שנראה שיש להם אותו. זה כמובן אמור ללמד אותנו משהו על הדרך בה קובעי המדיניות חושבים. מי שמאיים בפועל או במובלע לא צריך לדאוג ומי שלא עושה זאת שישתה מהים של עזה. דבר נוסף, העשירים לא צריכים להתארגן בכדי להפעיל את העוצמה שלהם, בעוד שהעניים כבודדים נראים כנטל, בעיקר אם הם ערבים או חרדים, ואזי כדי שיוכלו להשפיע הם זקוקים לכוח ארגוני. אולם כיון שהם עניים גם קשה להם להתארגן, יוצא שלכן תמיד יעדיפו היועצים והפוליטיקאים להעלות מס על פירות וירקות ולא, חס וחלילה, להחזיר אחרוה את הפחתות מס הכנסה שעלותם מיליארדים בשנה.

על התוכנית הכלכלית אכתוב לאחר שאדע מה המשמעות של הקיצוצים במשרדי הממשלה, למשל קיצוץ של 6% במשרד הבריאות, מה זה אומר? כמו כן הייתי רוצה לראות עד כמה תעמוד הממשלה בהבטחתה לגבי חיוב מעסיקים לנהל מו”מ עם עובדים שהתארגנו, רק להזכיר, הצעת חוק דומה הוצעה ב-2004 על ידי עמיר פרץ ואילנה כהן ולא עברה. יותר מכך, הטענה שחובת המו”מ קיבוצי תביא בהכרח להסכם קיבוצי לא נראית לי מחויבת המציאות. מזה שנים טענתי שבחוק מהסוג הזה צריך שיחויב המעסיק לחתום על הסכם קיבוצי ולא רק לנהל מו”מ, כמו שנהוג בקנדה וכמו שמנסים כעת לחוקק בארה”ב בתמיכת הממשל.  

כנראה שיעניין אותך גם: