• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

עקב צמצומים

לא ברור איך זה קרה, אבל פתאום לנשים אסור לשיר ויש מי שנעצרות כי העזו לשים על עצמן טלית ברחבת הכותל
יעל בן יפת

אני לא יודעת אם מדובר בדמיון שלי, אבל נראה לי שכל פעם שאני מגיעה לביקור בכותל החלק של הנשים מצטמצם. עכשיו, לא היתה לי שום בעיה להתחכך עם אחיותיי ברחבה ההולכת וקטנה אם היה מדובר, למשל, בהנגשה לנכים או לבעלי מוגבלויות אחרות. אבל מי שרק מעיזה להציץ אל עבר צד שמאל של הרחבה מגלה כי מדובר דווקא בפריבילגיות – כי בכל מה שמדובר ביחסי נשים-גברים כאשר זה מגיע לאזור הדתי, איבדו פה בתקופה האחרונה שליטה.

פעם הייאוש היה יותר נוח, למשל עזרת הנשים בבית הכנסת, שתמיד קטנה וצפופה ובעיקר בצד, אם לא היו אירועי הבר מצווה המאפשרים נקמה בכל הגברים עם הפרעת הקשב והריכוז המדומיינת שמסננים “ששש” כל כמה דקות לעברנו. מי שלא ראה בחירת סוכריות קשות מדוקדקת על ידי נשים לקראת בר מצוות לא ראה קפדנות מימיו. לא ברור לי איך זה קרה אבל פתאום מסתבר שלנשים אסור לשיר, שצריך הפרדות בין נשים לגברים ויש נשים שנעצרו כי העזו לשים על עצמן טלית ברחבת הכותל.

אני לא שרה, בטח מעדיפה שלא לצפוף באוטובוס עמוס בערימות של גברים שמרגישים שריח גוף טבעי זה הכי אחי, וגם טלית זה עדיין לא טרנד שנדבק על נשים בסביבה שלי – אבל משום מה אחרי כל ההתנהגויות הבזויות של חבורות גברים שחושבים שהאמת זורחת להם ממקום מוצנע כלשהו אני ממש מרגישה צורך לשנות הרגלים. “להכעיס” כמו שאומרים במקומות מסוימים. המושג “מנהג המקום” הוא מושג חשוב, אבל כאשר הוא מגיע למקומות בהם נשים נדרסות על ידי הפטריארכיה זה כבר מנהג בזוי. הרי אם נרצה, אנו הנשים, נוכל לעשות כאן את החיים ממש לא נעימים לפטריארכיה.

אפשר להסתובב הרי ברחוב ולשיר – לא? ואם אנחנו כל כך טמאות שאסור ללכת בין שתי נשים, איך יצליח צדיק לפרוח כאשר מגיעות שתי נשים משני צדדיו. ועוד שאלה לרב, אם אפשר, מתי הלבנת פנים ברבים כמו קללות על נשים מתפללות ויריקות על ילדה שהולכת לבית הספר הפכו להלכה במחוזותינו? די ברור שמישהו שם איבד איזה בורג וכולנו מתפרפרים איתו כי בעל הבית השתגע ועסוק בלתכנן מהלך מבריק שיוביל למלחמה הירואית עם שם מפוצץ שייזכר לדורות. אם נשרוד כאן.

איך עד עכשיו לא יצא פסק הלכה הטוען כי בעוד אנחנו נוגעות בקיר הקדוש יש בזה משהו שמחשמל את הגברים הנמצאים בסערת רגשות רוחנית מעבר לחומות התקווה של רחבת הכותל. או אולי שעל כל פתק שאישה מכניסה לקיר יורד הפריון של הגברים היהודים בעשרה אחוזים ומאחר וזאת סכנה לדמוגרפיה היהודית על כל בת ואם להימנע מלהגיע לרחבה המצטמצמת.

בשלב הבא נגיע כולנו לבושות בווילונות שחורים וצינור על הראש בעוד אנחנו עוברות במסדרון צר שמוביל אותנו לקיר, מי שתצליח לשרוד את המסדרון האפל והאטום שחס וחלילה לא נפריע לגאונים העדינים משמאל תוכל לדחוף בזריזות איזה פתק לקיר ואולי גם לבקש סליחה שהיא קיימת.

פורסם ב-mynet

למאמרים נוספים של יעל בן יפת

כנראה שיעניין אותך גם: