דומה שארץ חדשה יותר ישנה מחדשה. הייצוג השוויוני לכאורה של נשים מותיר את הנשים כייצוג. לא רואים אותן. לא שומעים אותן. לא יודעים מיהן. אין סוף למניפולציות.
כנס על אי-שוויון בחינוך בלי אף דוברת אשה, חושף (שוב) את ההתיימרות הריקה של האקדמיה לנאורות. אסתר הרצוג על מנגנוני ההדרה המתוחכמים יותר או פחות של נשים, שמצליחים להציג את יאיר לפיד כדובר לגיטימי ואת היעדר נשים כעניין שאינו מכוון ואינו פוליטי
המלצה על קמפיין תקשורתי מיותר, הפיכת נהגי האוטובוס לשוטרים, ובעיקר העברת הסוגיות הקשות ל"המשך טיפול" – כך החמיצה הוועדה למניעת הדרת נשים בראשות השרה לבנת את מטרתה
עבודה עמלנית של העירייה בשיתוף הציבור יכולה להניב השלכות מרחיקות לכת על חיי נשים בעיר. אז למה המיזם של עיר ידידותית לנשים סובל מדימוי כל כך שטחי? סיגל אופנהיים-שחר עם תשובות אפשריות
עוד בספטמבר התלוננו ארגוני נשים על הפגיעה בתלמידות בבית שמש, אך לשווא. תמי קצביאן על הדרת נשים בחסות המדינה, המתרחשת גם במרחב החרדי וגם במרחב החילוני – שמתהדר בליברליות שלו
חילונים הם ממש לא השחורים של ישראל, וחילוניות אינה תמיד סממן ל"נאורות". אלמוג בהר על ההכרח להתמודד עם מודל ההפרדה החרדי, מבפנים ובמחוץ, אבל רק במקביל להתמודדות עם הדרת נשים ממרחבים פוליטייים וחברתיים נוספים