• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מדוע זכתה סתיו אסרף לשיימינג כה אכזרי

מה היה קורה אם שם משפחתה של סתיו לא היה אסרף והיא בכלל היתה תל אביבית חילונית – האם גם אז היו מופנים כלפיה חצי הלעג והבוז? על הקשר של “לעשות גבות” להגחכתו והענשתו של ציבור מנשקי הקמעות

אני לא מכיר את סתיו אסרף, ועד לפני כמה ימים כלל לא ידעתי על קיומה. גם כעת, לאחר שהסתיימה (פחות או יותר) שערוריית החטיפה המדומה בה מעורב אחיה, אינני יודע עליה כמעט דבר. מהפרטים המעטים והלא-מדויקים שהצלחתי לדלות מהסיקור התקשורתי, עולה כי מדובר בתושבת באר שבע, מזרחית, שקולה מסגיר את גילה הצעיר, ושיש לה עניין מסוים בטיפוח אישי – בדומה לנשים ולגברים רבים ברחבי העולם. אה, ויש עוד משהו שלמדתי עליה – היא אוהבת את אחיה ויש לה חוש הומור. אם לשפוט לפי יחסו של הציבור אליה, נראה כי מדובר בחטאים כבדים מנשוא – כבדים מספיק כדי שניתן יהיה לבצע בה לינץ’ תקשורתי, מהמכוערים ומהמרושעים הזכורים לי בשנים האחרונות.

“קודם כל נהרוג אותו מכות, לא הלכתי לעשות גבות בגללו”. אחרי שקראתי כמה ממים שנונים, בעיקר בעיני יוצריהם, ומספר דומה של מאמרים צפויים בתוספת עשרות טוקבקים מתחכמים, וכן השתתפתי בשיחת סלון מעייפת אחת, עדיין לא הצלחתי להבין מה כל כך צורם במשפט הזה, במיוחד כשמתחשבים בהקשר הספציפי שבו הוא נאמר.

אקדים ואומר, כי על אחיה, ניב “האפיקומן” אסרף, אין מה להכביר מילים, אלא רק לקוות כי מדינת ישראל תדע למצות עימו את הדין, אם יימצא אשם. קשה להאמין כי אדם בוגר מסוגל למעשה כה טיפשי וחסר אחריות. הכעס הציבורי עליו מובן בהחלט, גם אם לעתים יוצא מפרופורציות. אולם נסו לשער בנפשכם מה עבר על בני משפחתו באותן שעות, כאשר בוודאי דמיינו לעצמם את הנורא מכל. מכאן, תארו לעצמכם כמה רווח להם כאשר נתבשרו כי נמצא בריא שלם. פרץ השמחה הספונטני הפיק מבני המשפחה, כצפוי, תגובות אותנטיות ואמוציונליות למדי. איך אפשר להגיב אחרת במצב שכזה? אלה לא היו תגובות רהוטות או מסוגננות במיוחד, ואין לצפות שיהיו, שהרי הן לא יצאו משולחנו של דובר צה”ל או ממשרד יחסי ציבור.

כל מי שהאזין לתשובתה של סתיו כשנשאלה כיצד יקבלו בני הבית את אחיה, יכול היה לזהות בנקל את הנימה המבודחת בה נאמרו הדברים, שנחתמו בצחוק משחרר. השימוש בהומור כפורקן נפשי במצבי לחץ וחרדה הוא תופעה פסיכולוגית ידועה, הכרוכה בשחרור ובוויסות רגשות, ועל כן יש פסיכולוגים הטוענים שהיא אף מבורכת. ככלל, נהוג להצביע על הומור כעל סמן לאינטליגנציה. לטעמי, ההנגדה שערכה סתיו בין המצב הבלתי ייאמן אליו נקלעה משפחתה עקב התנהגותו של אחיה, להפרעה שנגרמה לשגרת חייה במובנה הבנאלי ביותר (לא הספיקה “לעשות גבות”), היא הלצה מוצלחת למדי.

פרץ השמחה הספונטני הפיק מבני המשפחה, כצפוי, תגובות אותנטיות ואמוציונליות למדי. איך אפשר להגיב אחרת במצב שכזה? אלה לא היו תגובות רהוטות או מסוגננות במיוחד, ואין לצפות שיהיו, שהרי הן לא יצאו משולחנו של דובר צה”ל או ממשרד יחסי ציבור

אוקיי, לא מדובר כאן בחידוד נוסח וודי אלן, ועדיין רחוקה הדרך ממקום קבוע בפאנל של “גב האומה”, אבל בסך הכל די חינני בהתחשב בנסיבות. לצערי, התשובה הזו לא תספק את חמורי הסבר שמתעקשים לטעון כי “מדינה שלמה עמדה על הרגליים, ומה שמעניין אותה זה לעשות גבות”. אני מתקשה להאמין שמישהו חושב ברצינות כי מריטת שיער זה מה שעמד בראש מעייניה בכל אותו הזמן. אחרים סברו כי אסור היה לה להביע בפומבי שמחה על הידיעה כי אחיה נמצא בריא ושלם. וכי כיצד ציפיתם שתגיב כשנשאלה על כך על-ידי הכתב? האם מישהו באמת ציפה שבאותו הרגע היא תעמוד ותסביר בטון ממלכתי, השמור לראש הממשלה, על המשמעויות המדיניות, הביטחוניות והכלכליות של העניין?

אם כך, על מה יצא קצפו של הציבור? על שום מה ראויה סתיו אסרף לגינוי חברתי כה חמור? מדוע שיימינג כה ארסי וזדוני הוא מנת חלקה?

ראשית, ברובד הבסיסי ביותר, זוהי התנהגות קלאסית של המון צמא דם, ואין זה משנה אם אנו נמצאים בכפר צרפתי בימי הביניים או בישראל של שנות האלפיים. אין זה משנה אם בידיך קלשון ולפיד או דווקא סמארטפון עם פיד. אסרף אחד אמנם “חמק” בסופו של דבר מלינץ’ אמיתי, אבל זה לא אומר שאסרף אחר יצא מזה כל כך בקלות. אחרי שמדינה שלמה עמדה על הרגליים לחינם, לציבור אין סבלנות לחכות למשפט ולפסק דין. הכעס הציבורי, אשר תובע את קורבנו כאן ועכשיו, הלוא צריך להיות מתועל כלפי מישהו, או מישהי במקרה הזה. כך יוצא שהמון תאב נקם, צדקן ונאור בעיני עצמו, משפיל נערה אלמונית מבאר שבע עד עפר, ובכך גובה ממנה את מחיר מעשיו של אחיה, גם אם לה עצמה, לפחות ככל הידוע עד כה, אין יד ורגל (או גבה) בדבר. אין ספק, זוהי שעתה היפה של החברה הישראלית.

סתיו אסרף כפרסונה היא לא העניין בכל המהומה שנוצרה. הגחכתה על לא עוול בכפה משמשת, למעשה, להגחכתו של ציבור שלם – ציבור מנשקי הקמעות מהפריפריה, שהוא גם, כך מסתבר, ציבור מורטי הגבות, שהרי מן המפורסמות היא כי תל אביביות חילוניות מצביעות מרצ, למשל, אינן מתעניינות בזוטות כגון מראה חיצוני

מעבר לכך, לנוכח האווירה הציבורית השוררת בישראל מאז מערכת הבחירות האחרונה, ארשה לעצמי להעלות את הנקודה המטרידה הבאה: אני חושד כי סתיו אסרף משלמת לא רק את מחיר מעשיו של אחיה, אלא גם את מחיר ניצחונו הפוליטי של הציבור אליו היא משתייכת לכאורה (בדגש על לכאורה). סתיו אסרף כפרסונה היא לא העניין בכל המהומה שנוצרה. הגחכתה על לא עוול בכפה משמשת, למעשה, להגחכתו של ציבור שלם – ציבור מנשקי הקמעות מהפריפריה, שהוא גם, כך מסתבר, ציבור מורטי הגבות, שהרי מן המפורסמות היא כי תל אביביות חילוניות מצביעות מרצ, למשל, אינן מתעניינות בזוטות כגון מראה חיצוני. הבניית דמות ה”פרחה” של נשים צעירות ולרוב מזרחיות, דהיינו אישה עילגת, וולגרית וקלת דעת, שעסוקה יתר על המידה בטיפוח גופה, מהווה מרכיב נכבד ביסוד הגזעני שנטוע עמוק בחברה הישראלית. מבחינה זו, בחירת המילים הנאיווית והלא-מודעת של סתיו – “לעשות גבות” – נפלה כפרי בשל לידיהם של המשמיצים, והנכיחה את קיומה של הגזענות הסמויה פעם נוספת.

אין בידיי כמובן נתונים המורים על העדפותיהם הפוליטיות של הלועגים, אולם תוכן דבריהם של רבים מהם מצביע עליהן בצורה שאינה מותירה כמעט מקום לספק. ביטויים כגון “בוחרי ליכוד מצויים”, “הבבונים שבחרו שוב בביבי” ו”חצרוני צדק” חוזרים על עצמם שוב ושוב. הללו נשזרים פה ושם בשלל “מחמאות” שחלקן מרמז על מוצאה העדתי של סתיו, וחלקן בז ליכולותיה השכליות, בעוד שלדעתי, דבריה מעידים דווקא על אינטליגנציה רגשית. הבוז שרוחשים המגיבים לסתיו הוא הבוז שהם רוחשים לשבט המיוצג על-ידה בעיניהם לפי הסטריאוטיפים המקובלים. זוהי הזדמנות, לפחות עבור חלקם, לבוא עימו חשבון, ולנקום דרכה את הפסדם הצורב בקלפי.

כל שנותר הוא לתהות מה היה קורה לולא שם משפחתה של סתיו היה אסרף, ולולא התגוררה משפחתה בבאר שבע, לו הייתה מפגינה משלב לשוני גבוה יותר, ולו רק הייתה בעלת מודעת אסתטית מפותחת פחות. האם גם אז היו מופנים כלפיה חצי הלעג והבוז שהיא זוכה להם כעת?

ברור לי שהתנהגות אנושית או כבוד בסיסי לזולת הם בגדר ציפייה מופרזת בעולם הווירטואלי, אבל אם למוסר כבר אין ערך בימינו, אז אולי לפחות לאלקטורט יש? כי אם יש משהו בדבריי, אזי התנהגות כזו היא מתכון בטוח להפסד נוסף של השמאל גם בבחירות הבאות. ואולי בעצם זה לא כל כך נורא – באופוזיציה יהיה לו פנאי רב לעסוק בתיקון פנימי ולא רק בקוסמטיקה.

כנראה שיעניין אותך גם: